שאל את הרב

אם הוא ירא שמים ויש בו כל התנאים של שליח צבור המובאים בש"ע (סימן נג סעיף ד) אין לו שום מגבלה, למעט ימים נוראים שהתוסף לכל התנאים הוסיף הרמ"א בהגהה (סימן תקפא סעיף א) שגם יהיה נשוי מיהו גם שם אם אין ירא שמיים כמותו מותר וכמו שכתב במשנה ברורה(שם סעיף קטן יג).

זו מחלוקת בין גדולי הדור וכל אחד יעשה כרבותיו שלדעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א זה אסור, ומורנו הרב משה לוי זצ"ל זה מותר.

המעיין בתשובת מרן הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א ביביע אומר חלק ט' (יורה דעה סימן י') יראה, שכל ההיתר הוא רק אם אינו מהדק את המכונה לעור הפנים, אבל אם מהדק הרי זה גדר של מגלח בתער כיון שהעור נכנס בין חריצי הגלגל שבו התער, כך שהתער נצמד לעור ומגלחו בפרט במכונות גילוח של סכין כפול שמגלחות יותר עמוק וחלק מתער רגיל. לכן אין מנוס כי אם לגלח במכונת תספורת במס' 1 או באפטר (משחת גילוח).
מכל מקום שמעתי שמצא ידידי הגאון הרב יוסף פרץ שליט"א סוג מכונת גילוח מסויימת שכן אפשר להשתמש איתה בלא חשש ותוכל לברר אצלו אודות אותה מוכנה והיכן אפשר להשיגה.
הוא נמצא בבית ההוראה בימי חמישי בין השעות 19:15 עד 20:30 בערך בטל' 03-5747316.

1) כבר נסתפק בזה הגאון חזון איש (שביעית ז אות טז) אם יש לדונם כדין אתרוג שכתב בשלחן ערוך יורה דעה (סימן שלא) לילך לגבי עונת המעשרות גם לפי הלקיטה וגם לפי החנטה, לכן אם כגון היתה החנטה קודם טו בשבט (שנה שניה הנכנסת לשלישית) והלקיטה היתה אחר טו בשבט של שלישית יש להחמיר להפריש על תנאי גם מעשר שני וגם מעשר עני, וכן על זה הדרך.
2) מרן בש"ע (שם סעיף קלד) כתב ששוי פרוטה הוא אחד מ – 32 ממעה כסף, ומעה כסף היא רביע דרהם. והנה משקל הדרהם ע"פ מרן הראשון לציון בהליכות עולם חלק ה' (הלכות חלה) 3 גרם, וא"כ רבע מזה הוא 0.75 גרם וזהו מעה כסף, יוצא שבשביל למצוא שוי ערך פרוטה צריך לחשב כמה שוה 0.75 גרם כסף טהור (אונקיה) ולחלקו ל – 32 חלקים. ובדקתי ע"י אנשים מומחים המתעסקים במתכות (כסף, זהב) ואמרו לי שכרגע לתאריך ח' טבת תשע"ב עולה 3.42 שקל לגרם אחד כסף, וא"כ נחלק 3.42 ל – 4 יוצא 0.855 נפחית תוצאה זו מ – 3.42 נקבל 2.56 זאת אומרת שערך 0.75 גרם כסף טהור שוה להיום (בתאריך הנ"ל) 2.56 שקל וזוהי מעה כסף נחלק את זה ל – 32 ונקבל 0.08 היינו ששוי פרוטה כעת היא 8 אג' בערך, כדאי לעגל ל – 9 או 10 אג'.
3) אין מחללין ממטבע (עיין למרן בשו"ת אבקת רוכל הביאה מרן החיד"א בברכי יוסף סוף סימן של"א ביו"ד). ואכתוב מה צריך לעשות כשהמטבע מתמלא לדוגמא בשקל אחד נכנס 10 פעמים ויותר חילולים (ע"פ מ"ש לעיל ב – 2) וב – 5 שקל נכנס 50 פעמים ויותר וכן ע"ז הדרך, וכשמתמלא המטבע צריך ליחד עוד מטבע חדש ולחלל עליו מס' פעמים שנכנס בו לפי ערכו, ואם רוצים לחלל את כל המטבעות יחד להוציאם לחולין צריך לחללם על שוה פרוטה של פירות היינו לדוגמא לקחת סוכר (שגם נחשב פרי ונעשה מסלק סוכר כידוע) בשווי ערך של 10 אג' ולחלל עליו את הקדושה שישי במטבעות ואז המטבעות יצאו לחולין והסוכר נתפס בקדושה וצריך להשמידו בכבוד, כיצד, תמיס את הסוכר הנ"ל במים ואח"כ תשפוך מים אלו בקרקע לא מרוצפת שיבלע באדמה, ולא לישפוך ח"ו לתוך כיור וכדו'. ודע שאין מחללין מטבע למטבע אלא אך ורק מפירות למטבע או ממטבע לפירות, אבל לא ממטבעות למטבע לכן תמיד תעשה כמו שכתבתי לחלל המטבע או המטבעות שיצטברו לסוכר בשווי שוה פרוטה כנ"ל.

מה שמדובר בפוסקים, הוא דוקא באופן שיש בית הכנסת קבוע וציבור קבוע שבאים כל שבת לבית הכנסת אלא שאירע אונס כגון שלג וכדומה, ולכן לא הגיעו שבת אחת, שעל כן יש להם להשלים בשבת הבאה. אולם באופן שאינו ביהכ"נ קבוע וגם הציבור עצמו אינו קבוע כלל וכשהתפללו אירע אונס, אם יוכלו שבת הבאה להתארגן שוב ולקרות שתי הפרשות הרי טוב, ואם לאו אנוס רחמנא פטריה.
ולגבי אם יכולים לקרוא באותה שבת אחר שהגיע זמן מנחה כל הפרשה שלא קראו בשחרית, לכאורה נראה שאינם יכולים, כיון שהזוהר הקדוש החמיר בזה מאד וכן פסק מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק א' (סימן עא). לכן לכתחילה לא יעשו כן.

1. על פי הגמרא בראש השנה (יד.) והראשונים שם, שהגדל על כל מים הולכים בו אחר לקיטה, ועל כן הגמרא הסתפקה באתרוג אע"פ שגדל באילן, ומזה נלמד בודאי ששאר פירות האדמה הנקראים כיום ירקות דינם כירק (ספיחין) לענין זה חוץ מתבואה וקטנית שנאמר בהם במפורש בתוספתא וברמב"ם (הלכות מעשר שני) שהולכים בהם אחר שליש גידולם.
2. צריך שיהיה האיש לוי ולא שנשוי לבת לוי.
3. אם מייחד פח להנ"ל בודאי שזה היותר טוב. מ"מ גם בשקית אחת קשורה אפשר להקל שהרי הקודש נמצא בתוך כלי בפני עצמו. אולם יש לדעת שבמשאית אשפה יש מדחס ולרוב השקיות שם מתפוצצות ונקרעות ואז כל התכולה מתפזרת ומתערבת שם ולכן גם המיקלים להניח בשקית ולזרוק כנ"ל יש להם להקפיד לקשור את השקית סמוך וצמוד לפירות ואז לחזור ולעטוף שוב במותר השקית ולקשור שוב סמוך לפירות וחוזר חלילה עד שתהיה כל השקית עם התרומות שבתוכה ככדור עגול קטן ומהודק וקשור חזק ויציב ובכהאי גוונא בדקנו הדבר וראינו שבזה אין המדחס במשאית הנ"ל קורע שקית זו.

ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים עמו. מעתה יקדש דירתו בדברי תורה וקדושה.

לכתחילה צריך להתפלל מנחה קטנה דוקא שכן הרמב"ם ומרן בשולחן ערוך כתבו על המתפלל תפלת מנחה גדולה לשון "יצא" משמע דיעבד, על כן לכתחילה ראוי להתפלל מנחה קטנה שהיא שעתיים וחצי זמניות קודם הלילה (וגם בזה יש מחלוקת אם זה קודם השקיעה או קודם צאת הכוכבים). על כן רצוי לכם יותר לנהוג להתפלל תפלת מנחה קודם פלג המנחה (הנכתב בלוחות שנה) כ – 20 דקות לפני הפלג להתחיל מנחה ולסיים בפלג המנחה כך יוצא שיהיה לכם אח"כ כשעה ויותר לומר שיר השירים ולקבל שבת וערבית בדיוק כמתוכנן.