שאל את הרב

פרי הפסיפלורה נתון במחלוקת גדולה אם הוא פרי העץ או דינו כירק ולכן על הצד שדינו כעץ הרי הוא פטור מלקט שכחה "ופאה" ואינו הפקר כלל כולל הפירות הפונים לרשות הרבים וגם מתוך השאלה ניכר שהחבר הנ"ל לא הפקיר כלל הצד שפונה לרשות הרבים. ולכן דין הפירות שהביא הוא טבל גמור וצריך גם לברך על ההפרשה הזו כמו שמודפס בסידורים רק יש לדעת שהשנה היא שלישית לשמיטה (תשע"א) ולכן במקום מעשר שני צריך להיות מעשר עני (שגם אם הוא עץ הרי החנטה שלו היתה אחרי טו בשבט וכן צריך את המעשר ראשון ללוי ואת המעשר עני לעני כיון שזה טבל ודאי.

1. "בכל יום" לאו דוקא כי אכן בשבת הנכון שלא לאומרה משום שאין שאילת צרכים בשבת. ועיין עוד בשו"ת תפלה למשה חלק ב' (סימן א').
2. המקור הוא מה שמובא בס'פר עתרת חיים להגר"ח פלאג'י. ואין זה נוסח שונה אלא שם מובאים יותר קטעים ובאביעה השמיטו כמה קטעים מפני האריכות אבל בנוסח אין הבדל.
3. בהחלט כן.

דעת מרן הראשון לציון בשו"ת יחוה דעת (חלק ג' סימן כג) להתיר לעלות לספר תורה קטן שהגיע לחינוך ויודע למי מברכים ומצטרף בין למנין שבעה עולים בשבת ובין למנין שלשה עולים בשני וחמישי ויכול אף לקרוא את אותה עליה שעלה. ומ"מ יודיע שעדיין לא מלאו לו י"ג ויום אחד בכדי שלא יטעו ויצרפו אותו למנין של מנחה באותו היום.

בהגהות איש מצליח שעל המשנה ברורה חלק א' (בדף נו הערה 4) כתבו להקל בזה לברך אפילו שהפלסטיק מונח מגן על הריבוע בפרט שהוא חלול מלמעלה ורואים ריבוע התפלין ממש. ע"ש.

אם קיבל על עצמו כשליח של המשפחה בשכר בודאי שצריך לומר הקדישים שבכל התפילות כי אדעתא דהכי (על דעת כן) מינוהו שיאמר כמו כולם. אבל אם זה בהתנדבות רשאי לומר קדיש כרצונו רק שבודאי אם יאמר בכל תפילה יעשה יותר ויותר נחת לנפטרת.

"עין יצחק" על כללי השלחן ערוך, שחיבר הרב הגאון יצחק יוסף שליט"א בנו של מרן שליט"א.

פאה נכרית של זמנינו שאנו מכירים בעווונת הרבים שמולבשת על כל הראש אין לה מקור כלל בדברי רוב ככל רבותינו הראשונים. שבכל המקומות בש"ס שהוזכר פאה נוכרית כגון במסכת שבת (סד:) ובמסכת ערכין (ז:) ובמסכת נזיר (כח:) הראשונים שם פירשו שזו גדיל של שער שמערבת עם שערה שלה כי מדובר בנשים בעלות מום כמבואר בדברי הראשונים שם שאין להם הרבה שער. והראשונים אלו הם: רש"י בשבת (סד:) ובערכין (ז:), הר"ן על הרי"ף שבת שם, אור זרוע שבת (סי' פ"ד), רבנו ירוחם (ני"ב חי"א), הרשב"א שבת (סה.), מאירי שם פסקי רי"ד שם רבנו פרחיה תלמיד הרמב"ן שם, רבנו עובדיה מברטנורה (שבת פ"ו מ"ה), האגור (סי' תלו.) הר"י מלוניל שם, רב נטרונאי גאון באוצר הגאונים (שבת שם), וכן בטור ושלחן ערוך או"ח (סימן ש"ג). שבודאי לשיטתם לא עלה על דעתם שיהיה מותר פאה נוכרית של זמנינו, כי אין חילוק בין שיער תלוש לשיער המחובר אחר שמראה ונוי זה אסרה תורה כמבואר בדברי רש"י בגמ' כתובות (עב:). ע"ש.
ולכן אין צורך להעמיד בגמרא סנהדרין כי הם נשים צדקניות לכן לא לבשו פאה על כל הראש, אין כל היתר לפאה נכרית כלל ולא היתה כזאת בזמנם. ועוד שלשון "פאה" הוא קצה וחלק קטן כמו פאת השדה ופאת הראש וכדומה שהכוונה חלק קטן ולא הכל, א"כ אותו הדבר "פאה" נכרית שזה גדיל חלק שמערבת עם שערה מבואר בכל הראשונים שם. ועיין עוד באריכות בספר "סוגיא דפאה נוכרית", ולמורנו הרב זצ"ל בספרו ברכת ה' ח"א פרק ז'.