איסור לעבור לפני האומר קדיש אינו מוזכר בש"ע (כמו שכתוב בשאלה) אלא רק באחרונים, עיין למרן החיד"א בברכ"י (סימן נ"ט סק"ט). וגם זה נראה שהוא מטעם שמא יתבלבל ולא משום שחמור הוא כהמתפלל. וע"ע ביביע אומר ח"ה (סימן ט' אות ד'). ולכן לא שייך איסור ישיבה תוך ד' אמות לאומר קדיש. בפרט שאיסור ישיבת תוך ד' אמות למתפלל הוא מטעם שמראה כביכול שאינו מקבל עול מלכות שמים כחבירו, וזה שייך דוקא במתפלל שמונה עשרה ולא באומר קדיש. לכן מותר לשבת תוך ד' אמות של האומר קדיש. מיהו אם כבר התחיל לומר קדיש והיה זה עומד, לא ישב עד שיענה "דאמירן בעלמא", אבל כל שענה יכול לישב ולא צריך לחכות לכשיגמור החצי קדיש או כולו אפילו הוא תוך ד' אמותיו.
- דף הבית
- שאל את הרב
שאל את הרב
סינון
אפס
רבנים
מרן ראש הישיבה (3601)
הרב משה לוי (0)
הרב צמח מאזוז (50)
הרב רחמים מאזוז (642)
הרב אליהו מאדאר (591)
הרב שלמה מועלם (369)
הרב מצליח מאזוז (928)
הרב אדיר כהן (2159)
הרב אמיר דאדוואנד (619)
הרב רזיאל כהן (1910)
הרב שלמה יהונתן מאזוז (967)
הרב יעקב כהן (631)
הרב יוסף פרץ (153)
הרב אדיר עמרוצי (4)
הרב יגאל כהן (33)
כנסים ואירועים (0)
הרב יצחק משה (5)
הרב אלדן כהן (64)
הרב עוזי מיימון (0)
הרב רפאל כהן (0)
הרב משה עטיה (78)
הרב ירון ביתאן (213)
הרב קניאל בוכריס (3)
הרב אברהם מאזוז (67)
נח בן צבי (0)
הרב תומר בוכריץ (0)
הרב יורם חדאד (57)
הרב עובדיה חן (4)
הרב משה שטר (158)
הרב יעקב מור (5)
הרב עמית גילברט (0)
הרב יוסף קויתי (0)
הרב יהונתן קויתי (48)
הרב ליאור כהן (11)
הרב אבטליון נעמן (0)
פיוטים (0)
הרב נסים מאזוז (33)
הרב יעקב מור והרב אריאל צברי (0)
הרב גיא מור (85)
הרב אריאל מימון (85)
הרב מאיר גבאי (281)
הרב שחר ישי (0)
הרב מלאכי כהן (0)
הרב לירן ישי (103)
הרב ג. רם (19)
הרב צוריאל רבי (25)
הרב אושרי חדאד (22)
הרב יאיר עזריה (0)
הרב אלעד עשוש (3)
הרב חנן קבלן (108)
הרב אריאל צברי (34)
כתב המערכת (31)
הרב ניר אריאל (1)
מרן הרב שלמה משה עמאר (0)
הרב יצחק ברדא (0)
הרב מיכאל סגרון (382)
הרב דוד עידאן (261)
הרב אורי כפיר (0)
הרב עובדיה מאזוז (6)
הרב יאיר סאלם (1)
הרב חננאל כהן (5)
הרב אביחי נחום (8)
הרב רז צבי הרשפינוס (61)
הרב יצחק מאזוז (14)
הרב משה חדאד (74)
הרב דקל כהן (39)
הרב אהרן מאזוז (400)
הרב אוריאל דניאל (19)
הרב יאיר שמילא (0)
הרב חנוך הכהן (872)
הרב אברהם חדאד (47)
מערכת האתר (328)
הרב אהוד מולאי (0)
הרב אלעד עידאן (6)
הרב דוד חיים דיין (0)
הרב דניאל יהודה (0)
הרב רפאל מאזוז (14)
הרב דוד גדעון מאזוז (0)
הרב יהושע מנוחין (1)
הרב יוסף חיים נחום (13)
הרב שמואל עידאן (4)
הרב דוד עזרי (0)
הרב רחמים נמני (0)
רבי מיכאל סיטבון (0)
הרב רחמים אליה מאזוז (0)
הרב דוד דיין - R’ David Dayan (0)
הרב שמואל חורי - Rav chmoel houri (0)
הרב אלחנן עזרי (0)
הרב יניב נסיר (0)
רבנים שונים (2)
רבני בית ההוראה (1233)
הרב שגב ורדי (0)
הרב יעקב צמח מאזוז (6)
הרב אופיר טנזי (0)
הרב אהרן כהן (2)
נושאים
בדרך השם (86)
לימוד התורה (1114)
אמונה ובטחון (459)
השקפה (1656)
פרקי אבות (153)
תשובה (140)
פלא יועץ (60)
מוסר (208)
דרך הלימוד (109)
בחצרות קודש - אירועים ועוד (53)
כנסים ואירועים (324)
מרן שליט"א (123)
הקבלת פני רבו (12)
מהנעשה בישיבה (61)
ההילולא (29)
גדולי ישראל (388)
נשיא הישיבה מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (43)
מרן הגאון הרב משה לוי זצ"ל (21)
הגאון הרב משה חורב זצ"ל (14)
רבי שמואל עידאן זצ"ל (0)
כללי (גדולי ישראל) (18)
רבי מאיר בעל הנס (4)
רבי שמעון בר יוחאי (9)
מרן הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל (3)
האדמו"ר מלובאוויטש זצ"ל (1)
מרן הגאון הרב בנציון אבא שאול זצ"ל (1)
הרמב"ם (2)
מרן רבנו רחמים חי חויתה הכהן זצוק"ל (1)
הגאון הצדיק רבי ינון חורי זצ"ל (1)
גמרא ומשנה (263)
גמרא בעיון (519)
דף יומי (הרב מאדאר) (873)
משניות (338)
תלמוד בבלי (818)
עין יעקב (89)
תלמוד ירושלמי (41)
דף היומי בחצי שעה (2)
מסכת עירובין (133)
מסכת פסחים (120)
מסכת שקלים (21)
מסכת יומא (87)
מסכת סוכה (42)
מסכת ראש השנה (34)
מסכת ביצה (39)
מסכת ברכות (62)
מסכת שבת (156)
מסכת תענית (30)
מסכת מגילה (31)
מסכת מועד קטן (28)
מסכת חגיגה (26)
מסכת יבמות (121)
מסכת כתובות (111)
מסכת נדרים (90)
מסכת נזיר (65)
מסכת סוטה (48)
מסכת גיטין (89)
מסכת קידושין (81)
מסכת בבא קמא (119)
מסכת בבא מציעא (21)
דקדוק (586)
כללי הדקדוק (571)
ניקוד וכתיבה (700)
ביטוי האותיות (281)
נוסחאות (259)
דקדוק למתחילים (29)
האותיות (6)
כללי (בדקדוק) (3)
הלכה (1405)
ברכות (1099)
תפילין (334)
צומות ותעניות (264)
צדקה (226)
סת"ם (468)
תפילה (2037)
ריבית (129)
ציצית (213)
נדרים ושבועות (76)
כשרות המטבח (937)
בית כנסת (168)
הנהגת האדם (482)
תספורת (55)
מצוות התלויות בארץ (306)
שמחות (465)
קריאת התורה (204)
דברי קודש (304)
אבלות (512)
כבוד הורים (94)
סעודה (197)
מצוות נוספות (324)
ברית מילה (10)
השבת אבידה (11)
שמיטה (42)
ברכת כהנים (17)
פדיון הבן (3)
מעשר כספים (5)
כללי פסיקת ההלכה (5)
פרוזבול (2)
נטילת ידיים (3)
כשרות (15)
הפודקאסט התורני (8)
זמנים חגים ומועדים (172)
חנוכה (207)
יום טוב (115)
שבועות (101)
פסח (486)
פורים (263)
טו בשבט (27)
בין המצרים (272)
יום כיפור (148)
ימי הרחמים והסליחות (63)
ראש השנה (207)
חודש אלול (105)
הושענא רבה (18)
סוכות (192)
ראש חודש (114)
ספירת העומר (175)
שמיני עצרת ושמחת תורה (29)
חול המועד (57)
תשעה באב (57)
ד’ פרשיות (9)
ארבעה צומות (8)
שובבים (4)
יום העצמאות (8)
יום השואה (2)
יום ירושלים (0)
הגדה של פסח (17)
ליל הסדר (13)
יום שכולו תורה (0)
יום הבחירות - ז' בחשון התשפ"ג (21)
יום העצמאות תשפ"ג (5)
ממונות - חושן משפט (95)
בית דין וערכאות (130)
משפחה (227)
חינוך הילדים (308)
בינו לבינה (346)
שלום בית (107)
נישואין וגירושין (100)
פרשת השבוע (205)
השקפה ומוסר מהפרשה (1174)
ביאורים וחידושים על הפרשה (1537)
חק לישראל | שמו"ת (53)
שבת (430)
מלאכות (917)
סעודות (232)
כבוד שבת (166)
תפילות השבת (251)
צאת שבת (93)
רפואה (53)
ערב שבת (168)
גוי בשבת (54)
חשמל (148)
הנהגות מוסר והשקפה (16)
משחקים (0)
טלטול חפצים (8)
קידוש (2)
הלכות שונות בהלכות שבת (23)
מלאכת מכה בפטיש (2)
מלאכת טוחן (4)
מלאכת כותב (1)
מלאכת מלבן (3)
מלאכת צובע (2)
מלאכת סוחט (4)
מלאכת צד (1)
מלאכת גוזז (1)
מלאכת תופר (1)
מלאכת בונה (3)
מלאכת סותר (1)
מלאכת מוחק (1)
מלאכת מבשל (17)
מלאכת לש (0)
שונות (118)
כללי (2152)
צניעות (467)
מנהגים (742)
בין אדם לחבירו (747)
עיבור (81)
פיוטים (200)
באורי מילים (100)
שמות וענייניהם (377)
סגולות (44)
בריאות (4)
חלומות (6)
שיעורים בצרפתית - Cours de français (0)
פרשת השבוע ומוסר (צרפתית) - Parachat de la semaine et morale (74)
הלכה (צרפתית) - est allé (67)
חגים ומועדים (צרפתית) - Jours fériés et jours fériés (54)
גדולי ישראל (צרפתית) - Les grands d'Israël (13)
פרקי אבות (צרפתית) - Chapitres ancestraux (1)
צומות ותעניות (צרפתית) - jeûnes et pénitences (7)
תנ"ך (97)
טעמי המקרא (426)
טעמי נ"ך והפטרות (167)
לימוד הטעמים לפי פרשות - הרב אמיר דאדוונד (44)
קריאת תהלים (26)
קריאת מגילת אסתר (8)
עבור לשאלה מספר:
מאגר שו"ת (סה"כ 18006 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר
מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א בשו"ת יחוה דעת ח"ג (סימן ל') פסק להתיר בזה.
שליח ציבור לא נשוי בשנת אבל
אם הוא ירא שמים ויש בו כל התנאים של שליח צבור המובאים בש"ע (סימן נג סעיף ד) אין לו שום מגבלה, למעט ימים נוראים שהתוסף לכל התנאים הוסיף הרמ"א בהגהה (סימן תקפא סעיף א) שגם יהיה נשוי מיהו גם שם אם אין ירא שמיים כמותו מותר וכמו שכתב במשנה ברורה(שם סעיף קטן יג).
הימורים במשחקים ללא חילול שבת
זו מחלוקת בין גדולי הדור וכל אחד יעשה כרבותיו שלדעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א זה אסור, ומורנו הרב משה לוי זצ"ל זה מותר.
גילוח הזקן במכונת גילוח
המעיין בתשובת מרן הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א ביביע אומר חלק ט' (יורה דעה סימן י') יראה, שכל ההיתר הוא רק אם אינו מהדק את המכונה לעור הפנים, אבל אם מהדק הרי זה גדר של מגלח בתער כיון שהעור נכנס בין חריצי הגלגל שבו התער, כך שהתער נצמד לעור ומגלחו בפרט במכונות גילוח של סכין כפול שמגלחות יותר עמוק וחלק מתער רגיל. לכן אין מנוס כי אם לגלח במכונת תספורת במס' 1 או באפטר (משחת גילוח).
מכל מקום שמעתי שמצא ידידי הגאון הרב יוסף פרץ שליט"א סוג מכונת גילוח מסויימת שכן אפשר להשתמש איתה בלא חשש ותוכל לברר אצלו אודות אותה מוכנה והיכן אפשר להשיגה.
הוא נמצא בבית ההוראה בימי חמישי בין השעות 19:15 עד 20:30 בערך בטל' 03-5747316.
מכל מקום שמעתי שמצא ידידי הגאון הרב יוסף פרץ שליט"א סוג מכונת גילוח מסויימת שכן אפשר להשתמש איתה בלא חשש ותוכל לברר אצלו אודות אותה מוכנה והיכן אפשר להשיגה.
הוא נמצא בבית ההוראה בימי חמישי בין השעות 19:15 עד 20:30 בערך בטל' 03-5747316.
כמה כסף לקחת לפדיון מעשר שני
1) כבר נסתפק בזה הגאון חזון איש (שביעית ז אות טז) אם יש לדונם כדין אתרוג שכתב בשלחן ערוך יורה דעה (סימן שלא) לילך לגבי עונת המעשרות גם לפי הלקיטה וגם לפי החנטה, לכן אם כגון היתה החנטה קודם טו בשבט (שנה שניה הנכנסת לשלישית) והלקיטה היתה אחר טו בשבט של שלישית יש להחמיר להפריש על תנאי גם מעשר שני וגם מעשר עני, וכן על זה הדרך.
2) מרן בש"ע (שם סעיף קלד) כתב ששוי פרוטה הוא אחד מ – 32 ממעה כסף, ומעה כסף היא רביע דרהם. והנה משקל הדרהם ע"פ מרן הראשון לציון בהליכות עולם חלק ה' (הלכות חלה) 3 גרם, וא"כ רבע מזה הוא 0.75 גרם וזהו מעה כסף, יוצא שבשביל למצוא שוי ערך פרוטה צריך לחשב כמה שוה 0.75 גרם כסף טהור (אונקיה) ולחלקו ל – 32 חלקים. ובדקתי ע"י אנשים מומחים המתעסקים במתכות (כסף, זהב) ואמרו לי שכרגע לתאריך ח' טבת תשע"ב עולה 3.42 שקל לגרם אחד כסף, וא"כ נחלק 3.42 ל – 4 יוצא 0.855 נפחית תוצאה זו מ – 3.42 נקבל 2.56 זאת אומרת שערך 0.75 גרם כסף טהור שוה להיום (בתאריך הנ"ל) 2.56 שקל וזוהי מעה כסף נחלק את זה ל – 32 ונקבל 0.08 היינו ששוי פרוטה כעת היא 8 אג' בערך, כדאי לעגל ל – 9 או 10 אג'.
3) אין מחללין ממטבע (עיין למרן בשו"ת אבקת רוכל הביאה מרן החיד"א בברכי יוסף סוף סימן של"א ביו"ד). ואכתוב מה צריך לעשות כשהמטבע מתמלא לדוגמא בשקל אחד נכנס 10 פעמים ויותר חילולים (ע"פ מ"ש לעיל ב – 2) וב – 5 שקל נכנס 50 פעמים ויותר וכן ע"ז הדרך, וכשמתמלא המטבע צריך ליחד עוד מטבע חדש ולחלל עליו מס' פעמים שנכנס בו לפי ערכו, ואם רוצים לחלל את כל המטבעות יחד להוציאם לחולין צריך לחללם על שוה פרוטה של פירות היינו לדוגמא לקחת סוכר (שגם נחשב פרי ונעשה מסלק סוכר כידוע) בשווי ערך של 10 אג' ולחלל עליו את הקדושה שישי במטבעות ואז המטבעות יצאו לחולין והסוכר נתפס בקדושה וצריך להשמידו בכבוד, כיצד, תמיס את הסוכר הנ"ל במים ואח"כ תשפוך מים אלו בקרקע לא מרוצפת שיבלע באדמה, ולא לישפוך ח"ו לתוך כיור וכדו'. ודע שאין מחללין מטבע למטבע אלא אך ורק מפירות למטבע או ממטבע לפירות, אבל לא ממטבעות למטבע לכן תמיד תעשה כמו שכתבתי לחלל המטבע או המטבעות שיצטברו לסוכר בשווי שוה פרוטה כנ"ל.
2) מרן בש"ע (שם סעיף קלד) כתב ששוי פרוטה הוא אחד מ – 32 ממעה כסף, ומעה כסף היא רביע דרהם. והנה משקל הדרהם ע"פ מרן הראשון לציון בהליכות עולם חלק ה' (הלכות חלה) 3 גרם, וא"כ רבע מזה הוא 0.75 גרם וזהו מעה כסף, יוצא שבשביל למצוא שוי ערך פרוטה צריך לחשב כמה שוה 0.75 גרם כסף טהור (אונקיה) ולחלקו ל – 32 חלקים. ובדקתי ע"י אנשים מומחים המתעסקים במתכות (כסף, זהב) ואמרו לי שכרגע לתאריך ח' טבת תשע"ב עולה 3.42 שקל לגרם אחד כסף, וא"כ נחלק 3.42 ל – 4 יוצא 0.855 נפחית תוצאה זו מ – 3.42 נקבל 2.56 זאת אומרת שערך 0.75 גרם כסף טהור שוה להיום (בתאריך הנ"ל) 2.56 שקל וזוהי מעה כסף נחלק את זה ל – 32 ונקבל 0.08 היינו ששוי פרוטה כעת היא 8 אג' בערך, כדאי לעגל ל – 9 או 10 אג'.
3) אין מחללין ממטבע (עיין למרן בשו"ת אבקת רוכל הביאה מרן החיד"א בברכי יוסף סוף סימן של"א ביו"ד). ואכתוב מה צריך לעשות כשהמטבע מתמלא לדוגמא בשקל אחד נכנס 10 פעמים ויותר חילולים (ע"פ מ"ש לעיל ב – 2) וב – 5 שקל נכנס 50 פעמים ויותר וכן ע"ז הדרך, וכשמתמלא המטבע צריך ליחד עוד מטבע חדש ולחלל עליו מס' פעמים שנכנס בו לפי ערכו, ואם רוצים לחלל את כל המטבעות יחד להוציאם לחולין צריך לחללם על שוה פרוטה של פירות היינו לדוגמא לקחת סוכר (שגם נחשב פרי ונעשה מסלק סוכר כידוע) בשווי ערך של 10 אג' ולחלל עליו את הקדושה שישי במטבעות ואז המטבעות יצאו לחולין והסוכר נתפס בקדושה וצריך להשמידו בכבוד, כיצד, תמיס את הסוכר הנ"ל במים ואח"כ תשפוך מים אלו בקרקע לא מרוצפת שיבלע באדמה, ולא לישפוך ח"ו לתוך כיור וכדו'. ודע שאין מחללין מטבע למטבע אלא אך ורק מפירות למטבע או ממטבע לפירות, אבל לא ממטבעות למטבע לכן תמיד תעשה כמו שכתבתי לחלל המטבע או המטבעות שיצטברו לסוכר בשווי שוה פרוטה כנ"ל.
ציבור שלא קרא בתורה בשחרית של שבת
מה שמדובר בפוסקים, הוא דוקא באופן שיש בית הכנסת קבוע וציבור קבוע שבאים כל שבת לבית הכנסת אלא שאירע אונס כגון שלג וכדומה, ולכן לא הגיעו שבת אחת, שעל כן יש להם להשלים בשבת הבאה. אולם באופן שאינו ביהכ"נ קבוע וגם הציבור עצמו אינו קבוע כלל וכשהתפללו אירע אונס, אם יוכלו שבת הבאה להתארגן שוב ולקרות שתי הפרשות הרי טוב, ואם לאו אנוס רחמנא פטריה.
ולגבי אם יכולים לקרוא באותה שבת אחר שהגיע זמן מנחה כל הפרשה שלא קראו בשחרית, לכאורה נראה שאינם יכולים, כיון שהזוהר הקדוש החמיר בזה מאד וכן פסק מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק א' (סימן עא). לכן לכתחילה לא יעשו כן.
ולגבי אם יכולים לקרוא באותה שבת אחר שהגיע זמן מנחה כל הפרשה שלא קראו בשחרית, לכאורה נראה שאינם יכולים, כיון שהזוהר הקדוש החמיר בזה מאד וכן פסק מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק א' (סימן עא). לכן לכתחילה לא יעשו כן.
מדיני תרומות ומעשרות
1. על פי הגמרא בראש השנה (יד.) והראשונים שם, שהגדל על כל מים הולכים בו אחר לקיטה, ועל כן הגמרא הסתפקה באתרוג אע"פ שגדל באילן, ומזה נלמד בודאי ששאר פירות האדמה הנקראים כיום ירקות דינם כירק (ספיחין) לענין זה חוץ מתבואה וקטנית שנאמר בהם במפורש בתוספתא וברמב"ם (הלכות מעשר שני) שהולכים בהם אחר שליש גידולם.
2. צריך שיהיה האיש לוי ולא שנשוי לבת לוי.
3. אם מייחד פח להנ"ל בודאי שזה היותר טוב. מ"מ גם בשקית אחת קשורה אפשר להקל שהרי הקודש נמצא בתוך כלי בפני עצמו. אולם יש לדעת שבמשאית אשפה יש מדחס ולרוב השקיות שם מתפוצצות ונקרעות ואז כל התכולה מתפזרת ומתערבת שם ולכן גם המיקלים להניח בשקית ולזרוק כנ"ל יש להם להקפיד לקשור את השקית סמוך וצמוד לפירות ואז לחזור ולעטוף שוב במותר השקית ולקשור שוב סמוך לפירות וחוזר חלילה עד שתהיה כל השקית עם התרומות שבתוכה ככדור עגול קטן ומהודק וקשור חזק ויציב ובכהאי גוונא בדקנו הדבר וראינו שבזה אין המדחס במשאית הנ"ל קורע שקית זו.
2. צריך שיהיה האיש לוי ולא שנשוי לבת לוי.
3. אם מייחד פח להנ"ל בודאי שזה היותר טוב. מ"מ גם בשקית אחת קשורה אפשר להקל שהרי הקודש נמצא בתוך כלי בפני עצמו. אולם יש לדעת שבמשאית אשפה יש מדחס ולרוב השקיות שם מתפוצצות ונקרעות ואז כל התכולה מתפזרת ומתערבת שם ולכן גם המיקלים להניח בשקית ולזרוק כנ"ל יש להם להקפיד לקשור את השקית סמוך וצמוד לפירות ואז לחזור ולעטוף שוב במותר השקית ולקשור שוב סמוך לפירות וחוזר חלילה עד שתהיה כל השקית עם התרומות שבתוכה ככדור עגול קטן ומהודק וקשור חזק ויציב ובכהאי גוונא בדקנו הדבר וראינו שבזה אין המדחס במשאית הנ"ל קורע שקית זו.
סגולה להרחיק מזיקים מן הבית
ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים עמו. מעתה יקדש דירתו בדברי תורה וקדושה.
מנחה גדולה בערבי שבתות
לכתחילה צריך להתפלל מנחה קטנה דוקא שכן הרמב"ם ומרן בשולחן ערוך כתבו על המתפלל תפלת מנחה גדולה לשון "יצא" משמע דיעבד, על כן לכתחילה ראוי להתפלל מנחה קטנה שהיא שעתיים וחצי זמניות קודם הלילה (וגם בזה יש מחלוקת אם זה קודם השקיעה או קודם צאת הכוכבים). על כן רצוי לכם יותר לנהוג להתפלל תפלת מנחה קודם פלג המנחה (הנכתב בלוחות שנה) כ – 20 דקות לפני הפלג להתחיל מנחה ולסיים בפלג המנחה כך יוצא שיהיה לכם אח"כ כשעה ויותר לומר שיר השירים ולקבל שבת וערבית בדיוק כמתוכנן.
+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב