לווה שקלים ומחזיר יורו

בפשטות, על פי הסיפור שסיפרתם, המשכיר צריך לפצות על ימי העבודה וגם על מה שאי אפשר להשתמש בחדרי המקלחת, אבל אי אפשר לפסוק בלי לשמוע את שני הצדדים, ובלי לדעת בדיוק את פרטי המקרה. תוכלו לפתוח תיק בבית הדין של הישיבה או ללכת לתלמיד חכם בורר המוסכם עליכם שידון בזה.

אם יש לכם אפשרות להשיג את החוזה שחתמתם עמו יהיה מה לדון בזה. אבל אם לא אי אפשר להקל מכיון שיכול להיות שהחתימה עמו כוללת שלא תקנו את הדירה הזאת לעולם ובשום אופן שלא דרכו. לכן אין ברירה אלא לשלם ליורשים או להגיע עמהם לאיזה פשרה. ולשלם לבתו אי אפשר אם יש לו בנים, כי הבת אינה יורשת לפי דיני התורה, אלא אם כן אין לו בנים (תשובה זו נענתה לאחר התייעצות עם אב”ד משפט וצדק הגר”ד עידאן שליט”א).

אם הוא לא ידע עליך, המחילה שביקשת הועילה, ותיזהר מכאן ולהבא. יישר כח!

קראתי את כל הסיפור, ואני רואה את הדברים בצורה שונה: בהתחלה הוא באמת רצה, והראיה שרצה לסגור וורט, ועד שאת הספקת להחליט הוא הסתפק מכל סיבה שהיא שלא עלתה לו לפני (וא”א לדעת מה הסיבה, להרבה אנשים יש מחשבות משונות ושטויות בראש), אבל לא התכוון כלל לעשות בזה גניבת דעת. ולכן אינך צריכה להקפיד עליו כלל, ואין ענין להתקשר או לומר לו משהו, פשוט לסלוח ולשכוח מכל הקשר שהיה ביניכם, ובלב טהור ונקי להתכונן לקראת הזיווג האמיתי שלכם שיבא בקרוב בעז”ה.

לגבי המתנות אם צריך להחזיר, יש דיון בזה בש”ע (אה”ע סי’ נ’ ס”ג). אך צריך להבין באיזה מתנות מדובר, הרי בדרך כלל אין נותנים מתנות לפני הוורט. ואם הכוונה לאיזה אוכל או שתיה שהוא קנה לפגישה, זה לא נקרא מתנה אלא דרך נימוס שאנשים יושבים יחד מביאים משהו לאכול, ולכן א”צ לשלם ע”ז כלל. ואם הכוונה למתנה אחרת נא לפרט לנו. (אחרי הפסח, כי האתר יהיה סגור לשאלות עד אחרי הפסח).

צריך לעשות היתר עיסקא, ולכתחלה צריל לכתוב את כל התנאים בשטר ומה שיותר חשוב זה ששני הצדדים יבינו היטב איך עובד “היתר עיסקא” ולכן כדאי שתפנה לתלמיד חכם שמבין בהלכות ריבית והוא יסביר לך איך זה עובד וגם יביא לך נוסח מתוקן. יש גם פרטים נוספים שיש ליזהר בהם אבל צריך לשמוע עוד פרטים במקרא שאתה שואל. אפשר להתקשר לטלפון 0504167824 בין עשר לעשר וחצי בלילה.

• יתכן גם שבמקרה שלך יש דרך פשוטה לקבל רווחים ע”י שהכסף לא ינתן כהלוואה אלא שתשתתף אתו בנכס שהוא עתיד למכור, אל שצריך לשמוע עוד פרטים וכנ”ל.

אין בזה איסור.

א. ההנאה שהמוכר נהנה היא קבלת הלוואה, ומותר ללוה להלוות למלוה כל זמן שלא עשו על זה תנאי מעיקרא. וכ”ש בנידון דידן שההלוואה הראשונה היא בדרך מקח [עיין בהוראה ברורה סימן ק”ס ס”ט בהגה ס”ק מ”ח].

ב. כיון שהלקוח יכול לממש את זכותו בכל רגע נתון, נמצא שאין כאן מתנה מצידו ואין זה נחשב שהלווה למוכר. [עיין הוראה ברורה סימן קע”ג ס”ז בה”ל ד”ה ואם, לענין קנית כרטיסיה בזול].

וזה הסיבה גם שמותר לקנות תווי קניה בפחות משווים [עיין חוט שני ריבית פרק י”ג אות ג’].

בעלון בית נאמן של השבוע (פרשת ויגש תשפ”ב) התייחס לנידון זה ממש הגאון הרב יעקב כהן שליט”א וכתב שאם ההורים רגילים לתת מידי פעם מתנה לילדים סכום כסף – זה מותר, והמחמיר תבא עליו ברכה.

המקור לכך שהזכויות מחליפות בעלות – הוא (כמדומני) מחוברת הלבבות, ומי עלה שמים ויורד לומר אם זה קורה בכל מצב?

אם המדובר יודע שדיברו עליו – צריך לבקש את סליחתו (מלבד בקשת הסליחה מה' בווידוי וחרטה). אבל אם אינו מודע לכך – בקשת הסליחה עלולה להזיק ולפגוע, ולכן הורו כמה רבנים בזה לא לבקש את סליחתו. בכל אופן צריך להשתדל להוציא מליבות השומעים מה ששמעו, כגון לומר שהגזמת קצת. וכדומה

היתר עיסקא צריך רק אם מלוים לקופ"ח בכל דרך שהיא ומקבלים רווחים אבל בלאו הכי אין צורך בהיתר עיסקא כלל.

נראה לתת לגדולה זמן לחכות לה עוד שלושה עד ארבעה חודשים ולומר לה אנחנו ממתינים שלושה עד ארבעה חודשים, ואח"כ להתחיל פגישות, אולי אף זה יזרז אותה. (במידה והדבר תלוי בה). ופגישות אינן סיבות לעיכוב כ"כ, מאחר ועדיין אין זה חתונה, מי יודע כמה זמן ימשכו הפגישות, וזה עדיין לא פוגע בשם הטוב של הגדולה.

בד בבד לתת צדקה לנזקקים בני תורה שילמדו להצלחת זיווגה, אם אפשר לעשרה. היה מי שניסה כן והצליח לשני אחים.