הנצחת תורמים ממהדורא ראשונה
אין חיוב לחזור על התורמים, וכך נהוג בכמה ספרים.
(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1113).
הבנתי כשבן אדם מדבר לשון הרע כל הזכויות שלו עוברות למי שדיבר עליו והעבירות שדיברו עליו עוברות למדבר. השאלה שלי האם זה ממש ככה בכל מצב כשאדם מדבר לשון הרע? ושאלה שנייה איך אפשר לתקן זאת ובכללי גם את עוון לשון הרע? האם מחילה מ-ה' תספיק וכמובן להשתדל להבא לא לדבר שוב. או שחייב גם מהבן אדם שדיברתי עליו מה שאולי גם יכול ליצור עוד בעיות?
המקור לכך שהזכויות מחליפות בעלות – הוא (כמדומני) מחוברת הלבבות, ומי עלה שמים ויורד לומר אם זה קורה בכל מצב?
אם המדובר יודע שדיברו עליו – צריך לבקש את סליחתו (מלבד בקשת הסליחה מה' בווידוי וחרטה). אבל אם אינו מודע לכך – בקשת הסליחה עלולה להזיק ולפגוע, ולכן הורו כמה רבנים בזה לא לבקש את סליחתו. בכל אופן צריך להשתדל להוציא מליבות השומעים מה ששמעו, כגון לומר שהגזמת קצת. וכדומה