שאל את הרב
print
אא
האם במוצאי יום כפור שחל בשבת יש ענין לעשות סעודה רביעית עם פת כבכל מוצאי שבת?

הרב יהונתן מאזוז

במוצאי כפור שחל בשבת אין חיוב סעודה רביעית. (כן כתב הרה"ג ר' שמואל וזאן שליט"א בספרו היקר מעדני מלך על סעודה רביעית סעיף מ"ז. ע"ש).

שאלת המשך:

1) חיוב אין אבל האם יש מצוה? כלומר לאכול לשם סעודה רביעית?
2) האם גם כך הדין (שאין חיוב לסעודה רביעית) לגבי הקריאה שקוראים והשירים ששרים כל מוצאי שבת או שיש לקוראם ללוות המלכה?

הרב יהונתן מאזוז

1. שם הביא שרבינו יוסף חיים בספר תורה לשמה (סימן קמ"ט) ג"כ כתב שאין מקום לסעודה רביעית במוצאי כיפור שחל בשבת, ולכן אין לומר "אתקינו... דא היא סעודתא דדדוד וכו'". וכן אין לומר מגדול. ע"ש בתורה לשמה. ומכל מקום מרת זקנתנו אשת חבר מרן מייסד הישיבה זצ"ל, נהגה לאכול סעודה רביעית, וכתב מרן ראש הישיבה שליט"א (באור תורה שבט תשע"א סימן נ"ט מכתב ט"ז הערה 4) שמסתמא ראתה כן אצל הוריה ואחיה (שהיו גאונים וצדיקים) ואצל בעלה מרן זצ"ל, וגם בתורה לשמה הנ"ל לא כתב שלא יאכל אלא שלא יכוין להמשיך אור קדושת השבת מבחינת הסעודות ושלא יאמר מגדול, משמע שכן יאכל פת ויברך ברכת המזון, ומי שקשה לו לכל הפחות יאכל מזונות. עד כאן דברי קדשו. ונראה לעניות דעתי דהטוב טוב בזה לאכול פת ולא לפרש לשם סעודה רביעית, ואם יש חיוב או מצוה הרי קיימה בפועל, ואם אין צריך הרי לא פירש כוונתו.
2. בתורה לשמה הנ"ל כתב שאומרים "שובה", כיון שיש המשכת תוספת קדושת שבת מכח התפלות. ע"ש. ולפי זה נראה לעניות דעתי דהוא הדין שאפשר לשיר את השירים (וכמדומה לי שפיוט "המבדיל" תקנו רבי יצחק גיאת למוצאי שבת וכפור, ולכן מדבר בו על מחילת עוונות). אבל הקריאה של הזוהר של סעודה רביעית ואתקינו ולשם יחוד עדיף לא לומר. ובמקום זה יאמר הזוהר המודפס בסידורים למוצאי כיפור.
ודע דבלאו הכי יש מצוה לאכול במוצאי כיפור וכמבואר ברא"ש (ברכות פרק ד' סימן ב') ועוד ראשונים. ע"ש.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0