איו בזה שום בעיה ומרן ראש הישיבה כתב פעם שלא מורידים לו על זה שכר מהעולם הבא.

אחרי שתקנו להתפלל תפלת שבת אין להתפלל תפלת חול, רק אם הוא כבר התחיל בטעות ברכת “אתה חונן” יסיים את הברכה מהטעם שזה עיקר הדין. [מלבד תפלת מוסף שיפסיק באמצע הברכה]. אם יש חולה שרוצים להתפלל עליו, אפשר להתפלל באופן אישי ולומר “שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא”.

רפואה שלמה ובשורות טובות

אם חותך בו חתיכות דקות אסור מן הדין ואפשר שיש כזה איסור תורה. ואם חותך בו חתיכות גדולות אין בזה משום טוחן אבל כיון שבדרך כלל על פי רוב מי שעושה חתיכות גדולות אין משתמש במכשיר זה ועיקר השימוש בו הוא לעשות חתיכות קטנות

נראה שאין להשתמש בו בשבת כמו שאסור לפורר גבינה קשה בפומפיה  וכמבואר בש”ע סי’ שכא ואף שאין כזה איסור טוחן שאין גבינה מגידול קרקע מ”מ אבור משום עובדין דחול וכמבואר במשנ”ב שם

הרב דיבר ע”ז בשיעורו השבועי בשנה שעברה בפרשת בלק (נדפס בעלון מס’ 317 הערה 21), שגירסת הרי”ף בגמ’ “שבת מלכא” וכך גרס הרמב”ם, ולכן כתב כך
בחיבורו.

כל שימוש בשעון שבת אינו פשוט, רק שפשט המנהג להיתר.

ועיין במבוא של מרן שליט”א למשנה ברורה חלק ג’ מהדורת “איש מצליח” באורך ונדפס בשו”ת בית נאמן ח”ב ס’ ח’י) שראוי להמנע בשימוש בשעון שבת כי הוא גורם כמה מכשולות ע”ש. וגם לדעת המתירים אין להתיר בטלוויזיה ובמכשירים שונים כי יש בזה זילותא בשבת. ויש כח ביד חכמי הדור לגזור גזירות למיגדר מילתא.

(וזה כמובן מלבד הפריצות והדברים הנוראים שיש בטלוויזיה וכמו שכתב בסוגריים, שומר נפשו ירחק מהם)

נכון. וכן כתב במנוחת אהבה פרק ג’ הלכה ז’

מקום שהיה פעם מסוכן או שקרוב לגבול מותר

מדבריך נראה שאם אינו צריך להשתמש במים אלא פעם אחת, ברור שיש לתת העדפה ליונקרס. אבל לעניות דעתי הדברים אינם פשוטים כ”כ, וצריך לשים לב לארבע נקודות:

גם ביונקרס יש חשש לבונה ולמבשל, שהרי:

א) שמעתי שיש דגמים של יונקרס שיש בהם ג”כ סגירת מעגל חשמלי [וצריך עוד בירור].

ב) המים ביונקרס מסוגלים להגיע ל-60 מעלות צלזיוס, שהם שיעור יד סולדת בו לרוב השיטות (עכ”פ לחומרא).

ומאידך:

ג) בהפעלת גוף חימום חשמלי, יש דעות חשובות שאין הבערה מן התורה (ע’ במנוח”א ח”א פרק כ”ד הערה 11), בפרט אם אינו מתאדם ומתלהט שבזה לכל הדעות אין מבעיר [ואיני יודע מה המצב בגוף חימום שבבוילר]. משא”כ ביונקרס שהיא אש גמורה לכולי עלמא.

ד) בגוף חימום חשמלי הרב אור לציון (ח”ב עמ’ ר”ס) מצדד שאין בו איסור בישול מן התורה.

ואין לי הכרעה ברורה בזה, רק דעתי נוטה שבוילר חשמלי עדיף (מהטעמים שהזכרתי באות ב’ ג’, ושאר הטענות הם צירופים בעלמא), ובפרט אם צריך להשתמש במים כמה פעמים במשך השבת.

כמובן כל זה באופן שהזמן אינו בהול, ויכול לשקול במה רוצה להשתמש.

אם לא בושל כלל יש בזה איסור דאורייתא. (כמבואר בש”ע סי’ רנ”ד ס”ד ורנ”ז ס”ד, וע”ע בהג’ הגרע”א (ריש סימן שי”ח) דגם מוהר הבישול אסור מדאו’). ולדעת מרן ריש סימןשי”ח בשוגג אסור גם לאחרים עד מוצאי שבת, ובמקום צורך גדול יש לסמוך ע”ד דברי הגר”א דס”ל דמותר גם לו מיד. (ע’ במ”ב סי’ שי”ח סק”ז, ומניח”א ח”א פכ”ב ס”ב, ובשו”ת בית נאמן ח”א סי’ כ”ט).

ואם היה מבושל כמאכל בין דורסאי אף שעשה איסור מ”מ כיון שד’ כמה ראשונים דאין בזה משום בישול (כמבואר בביה”ל סי’ שי”ח ס”ד בד”ה אפילו בעודו) – התבשיל מותר בדיעבד כמ”ש המשנ”ב שם (סק”ב) ובהליכו”ע (ח”ד עמוד ג”ל).

אם הבסיס מוקף בגדר גמורה, והפתחים שבה (הרחבים מ-10 אמות) הם סגורים כשאין עוברים דרכם (וכפי שהוא בדרך כלל בבסיסים), אפשר באופן עקרוני לעשות שם עירוב מהודר גם לספרדים. אבל יש עוד הרבה פרטים שאינם קשורים לגדר, כגון מה שצריך לזכות את העירוב (או את השיתוף) עבור כל השוהים שם, ולשכור מאת הממונים את הרשות של החיילים שאינם שומרים שבת וכו’, ולכן מוכרח שיהיה במקום תלמיד חכם אחראי המבין בהלכות אלו עד הפרטים הקטנים. וכדאי לברר על זה מראש.

בשטח פתוח המוגדר ככרמלית, כגון במקומות שאינם מיושבים, אפשר לסמוך (גם לספרדים) על עירוב של צורת הפתח. אבל כמובן צריך שהעירוב ייעשה על ידי בר סמכא. וכנזכר לעיל.

בדרך כלל פעילות מבצעית מוגדרת כפיקוח נפש, ומותר לעשות ללא שינוי כל מה שנדרש לצורך הפעילות עצמה. אבל הרבה פעמים יש הוראות סדר ורישום מנהליות הנוגעות באיסורי תורה ממש, שאין להם ולא כלום לפיקוח נפש. איני בקיא בפרטי הפרטים, ולכן חובה לשאול על כך ת”ח מוסמך מתוך המערכת. (ראיתי גם כמה ספרי הלכה שנכתבו לחיילים, ומעודכנים בפרטים מעשיים. מן הסתם יש לך גישה אליהם)

לגבי בשר שאינו חלק לחיילים – לא שמעתי על ההיתר של הגר”מ אליהו זצ”ל, ולא ידעתי על מה אדניו הוטבעו. אבל זאת הודיעני ידידי הרב ליאור חיון הי”ו מהעיר חולון (רב צבאי, תלמיד חכם ויר”ש) שכיום מוצרי הבשר בצה”ל הם של בשר חלק (רבנות), בין בשר גולמי ובין מוצרי בשר מעובד, מלבד ה”המבורגר” שאינו חלק. ובכלל כל חומרי הגלם המגיעים לצבא הם ברמת כשרות גבוהה ב”ה, רק צריך ליתן את הדעת שהטבח של בבסיס לא יערבב ולא יקלקל.

הזהירות בקדושת מאכלים חשובה ונחוצה, אבל יותר ממנה צריך ליזהר בצבא מאד בענייני “והיה מחניך קדוש”. וה’ יהיה בעזרך לעלות ולהתעלות, אתה וכל הסובבים אותך. והבא ליטהר מסייעין בידו.

אם תגיע להתפלל בביהכ”נ של מרן ראש הישיבה נר”ו וגם הוא ישתתף בתפלה שם (ואני תפלה שמצב בריאותו יאפשר זאת בקרוב), תוכל לתאם במקום עם המלוה שלו לגשת אליו, ובלבד שהשעה והעת תהיינה מתאימות לכך.