טעה בקידוש שחרית
יצא ידי חובה, ואף הוציא אחרים אף שהם עומדים ע”פ הסברות שכתבו הפוסקים לגבי קידוש של ליל שבת, עיין למרן בב”י סי’ רע”א וחזו”ע ח”ב עמ’ ט”ו ואילך.
שאל אותי בני מחמדי מדוע בקידוש הבוקר של שבת אנחנו מתחילים במזמור תהלים אח"כ נביאים ורק בסוף פסוקי תורה? ניסיתי לתרץ לו בשני אופנים: 1. מעלין בקודש 2 כדי להסמיך את פסוקי התורה לברכת הגפן. האם יש ממש בתירוצים אלו? מה היא באמת הסיבה לסדר הזה?
מעיקר הדין די לומר סברי מרנן וברכת בפה"ג. אלא שנהגו לומר לפנ"כ פסוקים המדברים בכבוד השבת ובקדושתה. והנה בשער הכוונות הסדר הוא "מזמור לדוד" "ושמרו" ואח"כ "אם תשיב", אולם המנהג הוא כמו שכתבת "אם תשיב" ואח"כ "ושמרו", וכן בספר דבר שלום (עפג'ין) כתב שכן הסדר בסידורי הרש"ש (בדפוס ובכתבי יד) ע"ש. ונראה שאין בכך טעם עפ"י הסוד.
ועפ"י הפשט ראיתי למרן ראש הישיבה שליט"א שכתב לשואל אחד, על דנא פתגם, שאנו אומרים על סדר תכנ"ת. עכ"ד קדשו מזכרוני הדל. ונראה כוונתו שהוא כמו במוסף של ר"ה שאומרים במלכויות זכרונות ושופרות עשרה פסוקים על סדר זה: תורה (ג' פסוקים) כתובים (ג' פסוקים) נביאים (ג' פסוקים) תורה (פסוק אחד). וכתבו הראשונים (הובאו ביתה יוסף א"ח סי' תקצ"א) שני טעמים א. משום שדוד קדם לנביאים, ב. משום מעלין בקודש, אלא שפותחין בתורה בהתחלה מעליא היא. ע"ש. והטעם הזה האחרון הוא שייך גם בנ"ד כמו שכתב כת"ר. ועוד מילתא מעלייתא שמענו מפ"ק של מרן רה"י שליט"א (ונדפס בגיליון משפטים תשע"ט) לענין אחר, ויש בו בנותן טעם לנ"ד, והוא שסדרו הפסוקים כך שפסוקי "אם תשיב" מסיימים "כי פי ה' דבר", ומה דיבר ה' ? "ושמרו", ויש בזה טוב טעם למנהגנו לסדר הפסוקים כך. ודע ששמעתי מאבי מורי הגאון שליט"א שמרן זקני "איש מצליח" זצ"ל על הרוב היה אומר בקידוש היום רק "מזמור לדוד" וסברי מרנן ובפה"ג, ושכן נוהג מרן רה"י שליט"א. ע"כ שמעתי.
דרך אגב. תירוצך השני לא הבנתי, מה הענין להסמיך ברכת בפה"ג לפסוקי התורה ?