מדוע המילה בינימין בתורה פעם מלא ופעם חסר

באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.

מעיקרא וודאי שאין ראוי להתגייס לצבא, וגם עכשיו בעת המלחמה לא שמענו שיש צורך שכל העם יתגייסו, ודי להם בחיילי המילואים.

במלחמה זו אין התגרות בגויים, אלא משיבים מלחמה ומגינים על עם ישראל, ונ”ל שאין מי שחולק בזה. וגם הרב בעל “ויואל משה” זצ”ל כוונתו על עצם הקמת המדינה ולא על המצב הנוכחי אחרי שכבר קמה המדינה.

וודאי שיש הסתברות שהוא סובר כדעה שניה, אך לא פשוט לומר זאת ככלל ברור בכל ספר כה”ח.

הטענות הם מסתברות, אלא שיש הבדל מהותי בין זמנינו לזמנם, שאז היה כח לחכמי ישראל לתקן תקנות, והיום אין לנו את הכח הזה.

עד כמה שידוע לי לא יוכלו חכמי ישראל בדור הזה לעשות שינוי כזה בתפלה, גם לא הרבנות הראשית ולא שום גוף אחר.

כמדומה שבגד כפת דגושים בדגש קל רק בראש מילה (חוץ מפיק דחיק ואתי מרחיק) או אפילו באמצע התיבה אחר שוא נח כמו תזכור וזכור. והשאר בדגש

וראה עוד בסולת למנחה (שבסוף לחם הבכורים)פרשת שמות א כא כתב שהדגש למלאת חסרון ביו”ד של המלה בית, ולפ”ז הוא דגש חזק ככל הדגשים שבאו על חסרון אות.

במלה שמרה הקמץ נקרא כמו חולם והשוא הוא שוא נח.

אבל במזמור פ”ו בתהילים תפילה לדוד הטה וכ’ו שם הקמץ נקרא כמו פתח והשוא שוא נע. (אע”פ שלכאורה היה צריך להיות קמץ חטוף ושוא נע)

אין חיוב לחזור על התורמים, וכך נהוג בכמה ספרים.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1113).}

הלטאה אינה מקללת, ואין שום איסור בהריגתה אם היא מזיקה ומפריעה, כפי שמותר להרוג נמלים ויתושים.

פעמים שהחלומות אמתיים, ע’ בברכות (דף נ”ה ע”ב) כמה עניינים בזה. ומ”מ גם בלי החלומות לא כדאי לעשן מחמת הנזק הבריאותי הנגרם על ידי הסיגריות.

בערב שבת חול המועד פסח יש להפריש ט”ל פרוטות לצדקה, וזה תיקון במעשה, ובקריאת ההפטרה בשבת חוה”מ שקוראין “התחיינה העצמות”, הוא תיקון בדיבור. (ר”ח פלאג’י בספר מועד לכל חי סי’ ד’ אות ל”ז).

והעיקר לחזור בתשובה לפני אבינו שבשמים, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד.

כמו כן מרן הרב עובדיה זצ”ל ממליץ למי שנכשל בעוון מסויים ללמוד היטב את ההלכות שלו, וכן ראוי לעשות.