מהו סימן ה”סוף פסוק”?
לא מצאתי התייחסות מפורשת לזה, אך ראיתי בכמה כת”י וכן בדפוס משנת רפ”ד שעשו גם את זה וגם את זה. וכן בקונטרס טוב טעם לה”ר אליהו גאנם (על טעמי המקרא) הביא את סוף פסוק עם שני הדברים. ולכן נ”ל שהטעם מורכב משניהם. וצריך חיפוש עוד.
לגבי פרשת וישלח פרק ל"ה פסוק כ"ב כתוב בתיקון קוראים איש מצליח לקרוא אותו פעמיים. שאלתי היא האם זהו רק מנהג ג'רבא או גם שאר העדות צריכות לנהוג כך?(ואם לא עם איזה טעמים לקרוא את הפסוק?)
גם בג'רבא לא נהגו כן, ועל כל פנים זה לא רוב המנהג הפשוט. ואדרבא בספר לחם הבכורים (סולת למנחה דק"ח ע"ב) למר זקננו ראש רבני ג'רבאלפני כמאתיים שנה רבי שאול הכהן נתקשה למה יש שם שני טעמים.ומ"מ הגאון איש מצליח זצ,ל קיבל מזקני חכמי תונס לקרותו פעמיים בשני טעמים. וכן נהגו באלג'יר. וכן נהגו מקצת מחכמי מרוקו. ועוד. וכמבואר כל זה באורך בהסכמת מו"ר ראש הישיבה נר"ו לתיקון קוראים איש מצליח. ע"ש ותרווה צמאונך. וכן זכורני לפני שנים רבות (בשנת התש"ס) שקראתי בתורה בביהכ"נ ליוצאי לוב ברמת גן, ובאתי לחזור על הפסוק, והזקן שם אמר שזכור לו שנוהגים לחזור. וכן נכון לנהוג דאם לא כן תרתי טעמי למה לי. ומה גם שכך נמצא בכתב יד קדמון מספרד לפני כשבע מאות וחמשים שנה כמבואר בהסכמה הנ"ל.