סדר הלימוד הנכון והזמן הראוי להקדיש ללימוד העיון

1. אפשר לשער בלי לקבל הדרכה מרב? 2. א. אם כן כיצד מהרש"א וכן המפרשים הנ"ל סיימו את הש"ס? וכן בדור שלנו רבי עזרא עטייה, רבי בן ציון אבא שאול, החזו"א ותלמידו רבי חיים גריינמן זצ"ל וכו'? ( זה לא בדיוק הר"ן אלא תלמידו הריב"ש בסי' שע"ב שכתב על רבו הר"ן שבקי בשלושה סדרים, וכ"כ מרן הבית יוסף בשו"ת אבקת רוכל בסוף סי' רב' שלא מצוי שאחד סיים את כל התלמוד אלא אחד מעיר). האם הרב "איש מצליח"זצ"ל ולהבדיל בין החיים למתים והרב מאיר מאזוז והרב משה לוי לא סיימו את הש"ס? ב. האם אפשר הסבר במה היא שונה? ועל השאלה מנין לי הקצב הזה התשובה היא תלמידיו שהעידו כן בפניי, וכן כתוב בספר רבנו האור לציון חלק א' שההספק היה בממוצע 2 וחצי דפים גפ"ת מהרש"א מהרש"ל ומהר"ם שיף (יוצא עמוד ליום). 3. האם לא עדיף להספיק כמות נכבדת של מינימום 40 דפים לשנה( יוצא דף גמ' לשבוע) כאשר מקדישים את כל השבוע כולל ימי שישי-שבת בתור התחלה ועם הזמן והתפילות והשקידה תגדל הכמות?

 א. "לפני שנים רבות שמעתי ממרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל שאין בינינו אחד שסיים את הש"ס וציין לר"ן ומרן הבית יוסף וכל מי שאומר שסיים את הש"ס אין זה בעיון הנצרך." אם כן האם הרב עובדיה יוסף זצ"ל כשסיים בתור בחור בן 15 את הש"ס זה היה בבקיאות וכן מה שהוא דגל להספיק יותר(כפי שידוע ממה שהתלונן בתור בחור על קצב הלימוד בפורת יוסף) האם הכוונה לא באופן לימוד זה אלא בצורה בקיאותית יותר? ב."הספק עמוד ליום שציינת תמוה לי מאוד וכי יכול בחור להכין עמוד ליום גמרא, רש"י, תוספות, מהרש"א ושאר מפרשים?! כך העיד בפניי הרב גדעון עטייה שליט"א וכן נהוג בישיבת באחת הישיבות כיום. 4. "דבריך הגיוניים ומסתברים ואפילו בלי קצבה אלא ללמוד ולחזור ולשנן והניסיון מוכיח שהקצב הולך וגדל מחודש לחודש." אם כן האם לוותר על לימוד הבקיאות או לא? ואם לא האם עדיף להקציב הספק בבקיאות ליום כגון עמוד/דף או להקציב זמן מסוים ולא משנה מה יהיה ההספק כגון שעה/שעתיים.?

בס"ד אין זה באפשרותי לאחר שגיליתי את האמת איך לומדים סוגיא להתחבר לצורת הלימוד של הישיבה הן מבחינה שכלית שאני יודע שזו לא הדרך ,והן מהבחינה שאני לא נהנה מכך -אז להתחבר לצורת הלימוד זה לא באפשרותי. מבחינת חברותות אני מסודר ברוך ה' ולא לומד לבד חוץ מסדר ג'. רק עיקר הבעי-ה שאני מרגיש חוסר ביטחון בלימוד מכיוון שאני לומד לבד בעיון ללא הדרכה של רב והדבר גורם לי אי נחת שאני מפחד שאני מבזבז את מיטב שנותיי במקום הלא נכון במקום לקבל מרב שידריך אותי ולכן: אני לא מכין את השיעורים ולא חוזר עלי-הם: א. מחמת שהדרך בישיבה לדלג ואינם לומדים לפי סדר הדף (דבר שמאוד עקרוני וחשוב לי בלימוד) ואני לא מספיק להיות בקצב של השיעורים ב. גם אם הייתי מספיק אני פשוט לא נהנה. השאלה היא האם מחמת הסיבות הנ"ל( א. אין רב שמדריך, ב. עיקר הלימוד שלי הוא באופן עצמאי ואני נכנס לשיעורים לצאת ידי חובה וא"כ עדיף לכאורה שאלמד בישיבה שהשיעור יתרום לי, או שמכיוון שלא השיעור עושה את הבן אדם תלמיד חכם אלא הוא ביגיעה עצמית לכן אין נפקא מינה כ"כ. ?! תודה רבה כבוד הרב על המענה והסיוע ומצטער על כך שאני מטריד את הרב בשאלותיי הרבות.

שלום לרב. יש לי שאלה קצת מוזרה - מה עוזר הלימוד בעיון? ואסביר-לפי מה שקראתי קצת אני מבין שה"עיון הספרדי" הוא פחות תיאורטי ויותר מעשי. אליבא דהלכתא. (כמובן - לא רק ללמוד למעשה, אלא עם כל הדרך, איך הגענו להלכה למעשה) ובכל זאת - הלימוד של לחשוב "מה הוקשה לדרשן" או "דקדוק כל מילה ברשי" לכאורה - הרי זה גם לימוד תיאורטי. האם לא כדאי שלימוד עיון יהיה פשוט לימוד גפ"ת, מהרש"א, רא"ש וכו? פשוט נבין מה דעתם וזהו? אני יכול לחשוב על איך שהלימוד עיון הזה עוזר-זה להכינס להם לראש ולהבין את דרך החשיבה שלהם וכך החשיבה שלנו תתפתח ונהיה יותר "חריפים" - אך האם הלימוד העיוני (ה"פלפול") לא מחדד את המוח? אני בעצם לא מבין איפה הגבול עובר - הרי אם העיון הספרדי אומר "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" אז לכאורה העדיפות היא ללמוד את רוב הפוסקים/מפרשים עד שנגיע לטור וב"י וכו'. והשיטה של הפלפול אומרת - ננסה להיכנס לראש של הגמרא/מפרש. ננסה למצוא מכנה משותף אצלו וכו' (וגם זה מחדד את המוח ונהיים יותר חריפים), האם אין זה גם מה שהרב שצריך לדקדק בכל מילה אצל רש"י? או מה שאמר הגרב"צ שנבין איך רש"י ותוספות למדו את הסוגיא? תודה רבה.

בס"ד לימוד העיון הספרדי עוסק בעיקר בפשט וחשבון הסוגיא אך מהיכן אדם ירכוש סברא ישרה לחלק בין דברים דומים ולדמות מילתא למילתא כי לא נראה לי שמלימוד של "מה הוקשה לרשי" וללמוד מהרש"א אפשר להשיג זאת?! או ששמא אני טועה?

בס"ד הרב כתב לעיל "אבל דע- בכל שיטות העיון המצויות היום אין אחת שאומרת שאפשר לסיים את הש"ס"- האם כוונתו של הרב הייתה לכל השיטות חוץ משיטת העיון הספרדית או שגם היא נכללת במה שהרב אמר? כי אם כן אז קשה מסיפורים על חכם בן ציון והרב עזרא עטייה וכן שאר רבנים שסיימו את הש"ס בהבנה טובה?