המילה “אמר” בגמרא
ראה בהקדמת מרן ראש הישיבה שליט”א לחומש איש מצליח שכתב לגבי פתח אליהו שאין לנקד בחטף פתח כמו בארמית, אלא הוא פתיחה בעברית למה שאומר אחר כך בארמית. ע”ש. והוא הדין לניקוד הגמרא.
כמה שאלות על שיעורו של מרן נר"ו במוצ"ש כי תצא. 1) הרב אמר בפשטות שמרן כתב י"ב טרומיטין והאחרונים כתבו שזו ט"ס וי"ל י"ח. למה הרב לא הזכיר את שיטת הגר"מ לוי זצ"ל בתפל"מ ח"ד שלא נחלקו בשיעור השברים, בפרט שנראה שהרב מסכים אתו שהרי אמר שיש לקצר בשברים? 2) הרב אמר שיש ראיה לתרועה 'טוטוטו' מהגמ' טוט אסר טוט שרי. בשו"ת בית נאמן הרב כתב שהעירו לו שאין טוט תרועה אלא תקיעה, א"כ למה הרב עדיין אומר ראיה זו? 3) בשיעור הרב אמר שלא משנה טוטוטו או לולולו,העיקר לא להזיז את השופר עם הידיים, ובשו"ת בית נאמן הרב כתב שגם בזה יוצאים? 4) הרב הצדיק את אמירת הוידוי בין התקיעות מכח ספק ספקא. למה לא אמר כמ"ש בשו"ת בית נאמן הרב שגם לפי הרמב"ם אתי שפיר שכל שהתחיל בהכשר מצוה רשאי להפסיק? (אמנם כתב שהגרע"י זצ"ל דחה שתקיעה לא הוי הפסק, אלא שבשו"ת תפל"מ ח"ד הוכיח מהריטב"א שהוא הפסק, ושם כתב כעין סברא זו בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שמדין תקנת חז"ל מחויב לתקוע את הכל אם מה"ת אם מדרבנן). א"כ ההיתר יותר מרווח?
לגבי שאלות 1. ו4: אם הרב יאמר בדרשה את כל הסברות והדעות והקושיות והתירוצים וכו' וכו' יכלה הזמן והמה לא יכלו הרב אומר את עיקרי הדברים והרוצה להחכים יקרא כל מה שנאמר בענין ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר (ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ה) כידוע.
ולגבי שאלה 3: הרב כתב בשו"ת בית נאמן שיתכן וגם זה כשר בדיעבד (שו"ת בית נאמן ריש עמוד נ"ח) ואין זה לכתחילה, ובודאי שלא יאמר בשיעור לרבים לעשות כן
ולגבי שאלה 2:הרב מספר סיפור שהיה עם מרן הגר"ע זצ"ל בזמנו, ואה"נ שאחר כך דחו אלא דלא נחית לזה ואי אפשר להאריך בכל דבר כנ"ל