כבודו זכה לכוון לקושיית הגאון בעל תורת חיים (על מסכת בבא בתרא דף ק"כ עמוד א' בדיבור המתחיל אפשר) ולא תירץ על זה, עיין שם. ולכאורה יש להקשות בזה עוד קושיא דהא מבואר במסכת סוטה דף יב' עמוד ב' אחר שאמרו שחזרה לימי נערותה, שהיתה יוכבד מעוברת ממשה שלשה חדשים קודם שלקחה עמרם ליקוחין שניים. ואם כן תגדל הקושיא יותר לצורך מה נעשה הנס? ועל פי הפשט נראה ליישב דאין הכי נמי שהנס נעשה כבר כשילדה את מרים חמש שנים לפני שנולד משה, אלא שהתורה לא כתבה על לידת מרים ולכן לא רמזה, אבל כשהוצרכה התורה לספר על לידת משה רמזה את הנס שילדה בגיל מבוגר, ואתה צא ולמד אימתי נעשה. ועוד על פי המבואר בבבא בתרא שם: דאמר ר' יהודה בר זבידא מלמד שנולדו בה סימני נערות, "נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטין וחזר היופי למקומו". עד כאן. וקשה למה לא סתם דבריו שנולדו סימני נערות ותו לא? ונראה שבא ליישב קושיית כבודו שאין פירוש "סימני נערות" שחזרה לילד שהרי ילדה לפני כן והוא נס בפני עצמו. אלא שנתחדש עתה שחזר היופי למקומו. והוא נס נוסף לכבוד הליקוחין השניים, להורות שהוא רצון ה' ויש שמחה לפניו בזה, וכמבואר שם שמלאכי השרת שוררו לפניה. עיין שם. ופירוש שני עיקר ויקר.
דרך אגב, אהרן כותבים בלי וא"ו גם כאשר כותבים בלא ניקוד.