איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
האם ביו''ט צריך גם לחוש לדעת ר''ת וא''כ האם יש חולקים?
אין הבדל באיסור תורה בין לאו לכריתות ומיתות בית דין (וכמבואר ביבמות פ"א ע"א שבמקום שחוששים לאיסור תורה יש לחוש לשניהם בשווה עיין שם) ומכל מקום מי שרוצה להקל יש לו על מה לסמוך כדין שבת עצמה שמי שרוצה להקל שלא להמתין לזמן רבנו תם יש לו על לסמוך