ברצוני לחרוט על מצבת קבר הילד שלי ע"ה את קיצור י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם המודפס בסידורים בסוף תפילת שחרית.אולם כשפתחתי את המקור של י"ג העיקרים הנמצא בפרוש המשניות לרמב"ם סוף סנהדרין ראיתי שהנוסח בסידור הספרדי אמנם הוא כמו שכתוב במקור ברמב"ם אלא שזה לא לפי הסדר שכתב הרמב"ם מה נקרא עיקר ראשון ומה נחשב עיקר שני וכו' ורק הנוסח בסידור האשכנזי הוא מסודר לפי הסדר המקור בסדר שהרמב"ם כתב ואסביר דבריי:א. הרמב"ם כתב בעיקר השישי: "שכל דברי הנביאים אמת" ובנוסח הספרדי כתוב בעיקר השישי "ויודע מחשבות בני אדם" שזה במקור העיקר העשירי.ב. הרמב"ם כתב בעיקר השביעי: "שמשה רבינו אדון לכל הנביאים" ובנוסח הספרדי זה נמצא בעיקר השמיני.ג. הרמב"ם כתב בעיקר השמיני: "שהתורה נתונה מהשמיים" ובנוסח הספרדי זה נמצא בעיקר התשיעי.ד. הרמב"ם כתב בעיקר התשיעי: "שהתורה לא תשתנה" ובנוסח הספרדי זה נמצא בעיקר העשירי.א"כ שאלתי מדוע הנוסח הספרדי שינה מהסדר המקורי? שאלה שניה איזה נוסח ראוי לחרוט על המצבה? האם לפי הנוסח האשכנזי שהוא אמנם לפי הסדר המקורי או לפי הנוסח הספרדי שהוא יותר קריא וקצר אך לא כסדר המקורי.
העברתי את השאלה לאחד מאברכי הישיבה החפץ בעילום שמו, וזו תשובתו:
סדרם של העיקרים אינו עקרוני כ”כ (למרות שגם הוא עשוי בכוונה), והראיה שבהלכות תשובה (פרק ג’ הלכה ו’ ואילך) מונה הרמב”ם את כל אלו שאין להם חלק לעולם הבא, ושם מקדים הרמב”ם את העיקר “יודע מחשבות בני אדם” לפני העיקרים “שהתורה נתונה מן השמים” ושלא תשתנה.
לעומת זאת בנוסח האשכנזי ישנם כמה שינויים ממה שהתכוין הרמב”ם:
בעיקר הראשון: והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, הרמב”ם לא התכוין אלא שכל המציאות אינה באה אלא מכח מציאותו לאפוקי מדעת כמה מחכמי יון שסברו שקיום העולם מוכרח מצד עצמו, עיין ברמב”ם בראש ספר המדע (יסוה”ת פ”א הלכה א’- ג’) ובהלכות תשובה שציינתי, ובפירוש המשניות שציינתי. ולא בא הרמב”ם לומר שכל מעשי בני האדם וכיוצא בזה, הכל בגזרת השי”ת, ואדרבה לדעת הרמב”ם זה נוגד את עקרון הבחירה החופשית.
בעיקר השני: והוא לבדו אלקינו וכו’. יש כאן עירוב עם העיקר החמישי.
בעיקר הרביעי: והוא אחרון וכו’. זה אינו חלק מהעיקר. ובפירוש המשניות שציינת כתב הרמב”ם: והיסוד ברביעי הקדמות. וע”ש שלא דיבר מאומה מענין אחרית השי”ת, וכן בהלכות תשובה הנ”ל.
בעיקר החמישי: לו לבדו ראוי להתפלל וכו’. לא תפלה בלבד אלא כל עבודה.
בעיקר השישי: שכל דברי נביאים אמת. זה אינו מדויק, כי נבואת יהושע וישעיהו איננה עיקר אמוני אלא עצם מציאות הנבואה. עיין ביסודי התורה (ריש פרק ז’) ובהלכות תשובה ובפירוש המשניות הנ”ל, ואע”פ שהמכחיש נבואת אחד מנביאי האמת הוא רשע ושוטה, מ”מ אינו בכלל כופר בעיקר.
בעיקר השמיני: שכל התורה המצויה עתה בידינו וכו’. אם הכוונה לנוסח התורה, הלא ישנם כעשרה שינויים של חסר ויתר וכיו”ב בין ספרי התורה כיום, וכי בני כל עדה מחזיקים את אחיהם מעדות אחרות לכופרים?! ואם הכוונה להלכות והדינים, גם כאן תיפול אותה הקושיא, ובפרט שיש הלכות שבדורות קודמים נהגו כפוסק אחד, ולאחריהם שינו לנהוג כאחר. הדבר ברור שהרמב”ם לא התכוין לזה כלל, אלא כוונתו שאין בתורה “תוספות” של משה רבנו חלילה, וכן שהתורה שבעל פה גם היא חלק בלתי נפרד מן התורה, ואיננה “המצאה” של חז”ל, כמבואר בהלכות תשובה ובפירוש המשניות הנ”ל.
כיון שכן הדבר ברור שהנוסח הספרדי הוא הנכון יותר.
Google