שאלה בהבנת “כל המתיישב ביינו יש בו דעת שבעים זקנים”

לא הבנתי השאלה, לא נזכר בגמ’ שהכסיף התחתון ולא הכסיף העליון דבר זה משתקף במזרח, רק אביי סבר שפני מזרח – ר”ל מזרח ורבא א”ל שזה אינו. ועכ”פ לא מבואר שדבר זה (הכסיף התחתון וכו’) משתקף במזרח.

(רק באופן כללי פני מזרח מאדימות ע”י השמש הנמצאת במערב ובלשון הגמרא: פנים המאדימים את המזרח).

כדברי רש”י שהזכרתם, מצאתי שכתב גם הרמב”ן בהשגות לספר המצוות (ל”ת שנ”ה). ולדידהו באמת נראה שגם גוי בכלל איסור זה. אבל בדעת התוס’ ע”כ לומר שאינם סוברים שהטעם הוא מפני שאין תופס קידושין, מחמת הקושיא שלכם. אלא כנראה ס”ל דאיסור זה כולל רק עבד שנכתב במפורש.

ודאי שאין כוונת הגמ’ שיש בו את הידיעות וההבנה שיש לע’ זקנים, אבל אפשר שהכוונה שיש בו דעה ברורה ומוצקה כמו שלהם, וכן יש לו יישוב הדעת שיש להם.

קושיא נכונה. וע’ ביד מלאכי כלל של”ח שהביא את רבנו יוסף דס”ל כמהרש”א, אך הביא שכל שאר הראשונים פליגי עליה (ובכללם הביא גם דברי רש”י שהבאתם), ותמה על מהרש”א כדבריכם.

ספר היוחסין לרבי אברהם זכות, מאמר שני ערך רב הונא בבלאה. ע”ש.

אם המטרה היא להגיע לרמת עיון גבוהה (כמו שנשמע מסוף המכתב שאתם רוצים ללמוד ספרים כמו המשנה למלך וכו’) אין זה משנה אם תלמדו מסכת שלמה או סוגיות אלא שתלמדו ללמוד בעיון. ומכל מקום יש סוגיות ונושאים ששם העיון חזק יותר ושם אפשר להתלמד בזה.

אכתוב לכם כמה מקומות בש”ס שרגילים ללמוד בעיון בישיבה: פרק המפקיד ופרק הזהב במסכת בבא מציעא. מסכת פסחים פרק ראשון. קידושין פרק ראשון. מסכת שבת פרק כל הכלים. מסכת חולין פרק כל הבשר.

1) לא מצוי חיבור מהגאונים על סדר הש”ס, והשרידים מהחיבורים שיש לנו, מלאים טעויות שיבושים וחסרונות וכו’.
2) איני בקיא בזה, יש להוצאת ח’ וגשל סדרה הכוללת עשרות ספרי הגאוניים.
3) איני יודע לעשות סדר בזה, ובכלל קשה ללמוד דברי הגאונים על הסדר, רק כשיש ענין הטעון בירור בודקים אם נכתב ע”ז גם ע”י הגאונים.

כמדומה שיש אפשרות לשמוע שיעורים באתר, כמובן יש אפשרות ללמוד בספרי מרן שליט”א (ארים נסי, דרכי העיון ועוד).

כרגע לצערנו לא נמצא בידינו הקלטות משיעוריו (יותר ממה שיש באתר).

– אי אפשר לפסוק הלכה למעשה (במקרים הטעונים הכרעה עצמית) בלא עיון. ומרגלא בפומיה דהגאון ר’ עזרא עטיה זצ”ל שההבדל בין מעיין ובין שאינו מעיין – עלול להגיע לאיסור כרת. ששגגת תלמוד עולה זדון.
– ומאידך גיסא לא נכון להשקיע כל היום רק בלימוד העיון, כי התורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מיני ים. והנכון לאחוז מזה מגם מזה, וכמו שנוהגים אצלינו בישיבה שמחלקים את היום גם לעיון, וגם לבקיאות בב”י ובש”ס.
והאריך בזה בשו”ת ברכת יהודה ח”ד (עמ’ י”ד-ט”ו), ושכן אמר לו מרן הגרע”י בעצמו.

כל עצמו של רש"י לא בא אלא לבאר את המושג "זקן ממש", כיעו"ש.

וייתכן מפני שבתחילת העמוד שם נזכר בפשיטות המושג "זקן" במשמעות של ת"ח (וסמך חמשה "זקנים" וכו'), לכן ראה רש"י צורך לבאר שזקן ממש אינו דוגמת הנזכר לעיל בסמוך, אלא מבוגר בשניו.