אם הוא לא ריקד במעורב התיקון הוא שלא

הפעל 'היה' בתחילת מאמר מגיע לפעמים בלשון יחיד

רק בלשון רבים ולא בלשון יחיד

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

“כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד”. רש”י

לפני כמה מאות שנים, החתנים של “שמחת תורה”

היום הילולא של רבי שמעון בר יוחאי, והוא

ע’ בקונטרס לאוקמי גירסא למרן ראש הישיבה (אות

אם אתה יודע שיש שיוצאים ידי חובה בברכתך

יש סידורים שכתוב “וזכות אבות לַבָּנִים תזכור”, ויש

למרן רבנו עובדיה יוסף זצ”ל נודע על מצבו, והוא קרא את אביו של האיש אליו וכן את שני אחיו. אביו של אותו יהודי היה כבר זקן מופלג ובעל ממון רב. סיפר להם מרן את המצב לאשורו, וביקש שיסייעו בידו לחסל את חובותיו מבלי שייגרע חלקו בירושה העתידה. לא קל היה לאחים להסכים לרעיון זה, אך מרן ישב עמהם זמן ארוך ושכנעם בחשיבותו, עד שהסכימו.

אע”פ שבדרך כלל מים הם לשון רבים, יש

בפסוקים שהזכרתם בדברים י”ב, י”ז י”ח אפשר לומר

אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל

וירא בלק וגו’ את כל אשר עשה ישראל

שאו את ראש כל עדת בני ישראל (א.

את האתמול והשלשום ניתן למצוא רק בלוח השנה. אדם חושב: ‘מה בכך, היום לא למדתי ולא קיימתי מצוות, אבל מחר אשלים’. אולם, את המחר לא ניתן להשלים, כי למחר יש את המטלות הרוחניות שלו. יום שאבד באפס מעשה, לעולם לא ניתן להשלימו.

איך שהעתקתם ידך בלא י' – זה יחיד.

מבכרְתא הוא לשון יחיד, ואילו מבכרָתא הוא לשון

♦ דִּינֵי אֲמִירַת י"ג מִדּוֹת ♦ לִמְנוֹת י"ג מִדּוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו ♦ אֹפֶן מִנְיַן י"ג מִדּוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בַּאֲמִירַתם ♦ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בִּסְלִיחוֹת ♦ כַּוָּנָה וְדִקְדּוּק בַּסְּלִיחוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מֵהִלְכוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת ♦ תִּקּוּן חֲצוֹת עָדִיף מִסְּלִיחוֹת ♦ ועוד ועוד

"מדברים אנו על עורמתו של יצר הרע הרודף אחרינו", השיבו החסידים.

נענה רבי פינחס ואמר: "אל תדאגו, טרם הגעתם למדרגה זו שהיצר ירדוף אחריכם; לפי שעה אתם אלה שרודפים אחריו…".

יציאה ידי חובה מאדם אחר בברכת הגומל |

גם בהמשך הפרשה, כאשר ראה בלעם את ישראל שוכן לשבטיו תחת דגלים שונים אך במסגרת אחת באחדות ובהרמוניה, לא יכול היה לקללם ובמקום זה יצא מפיו השבח "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" (לקמן כד, ה).

יום הששי י”ט שבט תשע”ט מנהגנו לעמוד ב’עשרת