עיקר הדין של "ברוב עם הדרת מלך" זהו

בחו"ל היה המנהג לברך בחול המועד כי העם

אם טוב לו ללמוד לאט ובעיון למה שלא

פרשת השבוע ידועה בדבר מיוחד שיש בה או

בפרשת השבוע התורה מספרת על תהליך היציאה של

עיקרה של פרשת השבוע הוא המפגש בין יוסף

א – לפי מה שראיתי ברוב הספרים המדויקים

זקני הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ”ל

פטיש החזק / ב’ חלקים יש מגדולי ישראל

מותר לקנות בחנויות שהזכרת . ואיסיף לומר לך,

ברד”ק במזמור ע”ט לא מצאתי מזה, ונראה שכוונתך

בס”ד אשרי מי שבא לכאן כתבה שפורסמה בעתון

במחילה מכבודו, שנית מלה אחת מדברי הרמ”א, ולכן

היום חמשה וארבעים יום לעומר, שהם ששה שבועות

לרגל הופעת המהדורא החדשה של הספר “הכתב והמכתב”,

בשבעה באדר עושים בירושלים חגיגה של “אלגריבה”. אלגריבה

ויקרא אל משה וידבר אליו ה’ מאהל מועד

מעולם לא שמענו שיצטרף מאכל מזונות להמוציא לענין

בודאי שלא אסרו את כל משפחת חדאד לכהונה,

תשובת מערכת:  אין שום זילותא בשאלה שלך, חלילה.

הנה גם אם העלים הנ”ל גדלו בשנה השביעית

לא בכל מקום הטעמים הם כמו בפסוק שהזכרתם.

כאשר אשת פוטיפר מפתה את יוסף הצדיק, הוא נזעק ואומר: “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים” (בראשית לט, ט). המלים “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת”, ו”חטאתי לאלוקים”, הן בעצם אותה משמעות. מדוע כפל יוסף את דבריו?

כשהוא מלוכלך מאבק דרכים, הגיע אל בית הדוד. “גש נא אל הכיור ושטוף את פניך וידיך”, אומר לו הדוד. הוא ניגש, אולם כעבור דקה חוזר: “סלח לי דוד יקר, המים אזלו מן הכיור”. הדוד מחייך למשובתו של הכפרי הנבער, ניגש אל הכיור פותח את הברז למול עיניו הנדהמות, והמים זורמים… גם האכילה לא היתה מלאכה פשוטה כלל וכלל. לא רגיל היה לאכול בכפית ובמזלג, ודקר את עצמו פעם אחר פעם, עד שהצליח להכניס לפיו משהו מן הצלחת…