הלכה יומית (שלישי) – הכח של התורה

היום חמשה וארבעים יום לעומר, שהם ששה שבועות ושלושה ימים. הרחמן הוא יבנה בית המקדש ויחזיר העבודה למקומה, במהרה בימינו אמן.

כל אלה שחוזרים על “ליבה ליבה ליבה”, נגיד להם סיפור יפה: ליברמן אמו חכתה שנים רבות על שנולד לה “הצדיק” הזה (אני לא יודע אם היא ילדה והפילה או שלא ילדה בכלל), הלכה לאדמו”ר מריבניץ שיברך אותה, התפלל עליה ובירך אותה, וילדה את “הגאון” הזה. והאדמו”ר מריבניץ היה בקי בליבה? לא היה בקי בליבה, וכי היה לומד דברים כאלה?! הוא היה לומד תורה בלבד, והולך למקוה, והזכות של התפלה שלו עזרה יותר מכל הרופאים שבעולם.

לכן צריך לדעת שלא העיקר “ליבה”, מי שלומד ליבה – שילמד, אבל לא לקפח את אלה שאינם לומדים את זה. אנחנו לומדים תורה, התורה שלנו החזיקה מעמד לכל עם ישראל וכל העולם כולו.

פעם אחת היו זוג אנשים שלא יודעים כלום, חילוניים מאמריקה, והבעל כל ערב שבת היה אומר “איישס כייל מי ימצוא” (אשת חיל מי ימצא), אשתו אומרת לו: מה זה? זו מנגינה שהיה אומר סבא. אמר לה: אני לא יודע מה זה. אמרה לו: לך תחפש מה זה, זה ספר או שיר או פיוט. אמר לה: אני נמצא פה במקום של חילוניים, אני אלך ל”בורו פארק”, ואולי אמצא הסבר למלים המוזרות האלה. מצא איזו חנות, נכנס ושאל: יש לך ספר שיש בו שיר בליל שבת “איישס כייל מי ימצוא”? אמר לו: כן יש לי ספר שמתורגם לאנגלית. הראה לו, הנה כתוב “אשת חיל מי ימצא”, כל המזמור כולו. אח”כ הראה לאשתו, ואמרה לו: מה זה? אמר לה: זה שלמה המלך משבח את האשה הטובה. אמרה לו: מה? ככה בדת היהדות משבחים את האשה לפני שלושת אלפים שנה?! זה משהו מיוחד. אצל אומות העולם לפני שלוש מאות שנה, הכמרים ישבו ודנו אם יש לאשה נשמה או שאין לה נשמה, והחליטו ברוב של קול אחד, קול אחד ממש, שהכריע שיש לאשה נשמה. ואם לא, האשה לא תוכל להגיד “נשמה שנתת בי”, את נשמה בכלל? את חמורה את איולת… והנה הפסוק אומר “אשת חיל מי ימצא”, משבח אותה, מפאר אותה. הם חזרו בתשובה.

זה כח של “אשת חיל”, זה כח של התורה. לכן אל תבושו כשאתם פוגשים אנשים כאלה, תענו להם.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉