הבדל המשמעות ארשתיך לבין וארסתיך
אין הבדל . שין שמאלית וסמך מתחלפות. בכל ספר איוב המילה כעס כתובה בשין שמאלית והיינו הך
שלום, בפסוק אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ (שמות יג, ה) האם נכון שלפי טעמי המקרא המילה זבת חוזרת רק על חלב ולא על דבש וכאילו כתוב ארץ זבת חלב וארץ דבש, כי טרחא יותר מפסיק מתביר.
לא בכל מקום הטעמים הם כמו בפסוק שהזכרתם. יש לדוגמא: וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה (במדבר י”ג כ”ז), אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו (שם ט”ז י”ד). בפסוקים אלו לפי הטעמים המלה זבת חוזרת גם על הדבש.
אלא שלכאורה אתם שואלים בצדק שכיון שהטרחא מפסיקה יותר מהתביר משמע שהזבת חוזר רק על החלב ולא על הדבש. ונ”ל שהתשובה היא שא”א לעשות מאריך טרחא על “ארץ זבת”, ואח”כ מאריך סוף פסוק על המילים “חלב ודבש”, כי עוד לא פירשנו מה זב, ומצד שני צריכים לעשות איזה מפסיק כאשר יש שלשה מילים (כמו שהוא ברוב ככל התנ”ך), לכן עשו מפסיק אחרי חלב, ומה שאמר אח”כ דבש ר”ל וכן זבת דבש.
יש דוגמא לכלל שכתבתי שכאשר א”א לחלק את הפסוק באופן אחר עושים טעם מפסיק במקום שלא צריך להיות, אך איני זוכר אותה כעת, אם חשוב לכם הדוגמא תשלחו שוב שאלה ונחפש לכם בל”נ.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ט בשבט ה׳תשפ״ב – ינואר 31, 2022
שלום ותודה רבה על תשובתכם, אני מעוניין בדוגמא הנ''ל בלי להפריע ולהכביד על הרבנים.בברכה
כ”כ הרמד”ל בספר עץ חיים שכל פעם שכתוב אני ה’ אלקיכם, מלת אני בטרחא, כאומר אני ולא אחר. לבד אם יש אומרים כי אני ה’ אלקיכם, ויש תביר במלה כי, עושים מלת אני במאריך, מפני שא”א אחרת.
דוגמא זו היא הפוכה שעושים טעם משרת במקום מפסיק (למרות שכאן יש חשיבות יתירה לעשות מפסיק), אבל ה”ה שכאשר יש צורך הופכים טעם משרת למפסיק.