מתוך סדרת המאמרים: “לשנות! זה בידים שלך”. מהרב

פרעה מתעלל בעם ישראל כבר תקופה ארוכה, ובני ישראל בולעים את הגלולה המרה. פלא הוא, כיצד אינם מתעוררים להתקומם כנגד התעמרות פרעה? וכשכבר בא משה ומבקש לגאלם מן השעבוד, מדוע לא יכלו להאזין אליו?

“אני נאנח עליך”, השיב רבי אהרן לגביר המופתע, ומיד המשיך: “מילא עולם הבא אני רואה שיהיה לך, שכן בעל צדקה גדול אתה, אבל היכן העולם הזה שלך?!”.

כשהוא מלוכלך מאבק דרכים, הגיע אל בית הדוד. “גש נא אל הכיור ושטוף את פניך וידיך”, אומר לו הדוד. הוא ניגש, אולם כעבור דקה חוזר: “סלח לי דוד יקר, המים אזלו מן הכיור”. הדוד מחייך למשובתו של הכפרי הנבער, ניגש אל הכיור פותח את הברז למול עיניו הנדהמות, והמים זורמים… גם האכילה לא היתה מלאכה פשוטה כלל וכלל. לא רגיל היה לאכול בכפית ובמזלג, ודקר את עצמו פעם אחר פעם, עד שהצליח להכניס לפיו משהו מן הצלחת…

פליאה גדולה יש כאן – מדוע מגיעות ליעקב הצדיק כל תהומות הצער הזה? מה הוא ביקש בסך הכל? וכי לא מגיע לו לישב מעט בשלוה לאחר כל התלאות אשר פקדוהו? מה היתה התביעה כלפיו? הלא רצונו מאוד מובן?!

רוח פורענות נשבה, והנר המערבי כבה. האי גברא

לשם מה מציין הכתוב את גילו של יצחק בעת שנשא אשה, וכי אצל אברהם אביו מצוין בן כמה היה כאשר נשא את שרה? מה גם שאצל רבקה באותו פסוק לא מצוין גיל נישואיה?

מעשה בחכם שנזדמן לעיר אחת וביקר בבית העלמין שבה. להפתעתו נגלתה לעיניו תופעה מוזרה. על כל מצבה בבית החיים, חרוט היה גיל הנפטר. על המצבה הראשונה היה מצוין: “נפטר בהיותו בן עשר שנים ושלשה חודשים”, על השניה: “בן חמש שנים”, על השלישית: “בן שתים עשרה” וכו’ וכו’. כולם נפטרו בקיצור ימים ושנים. הגדול שבהם היה בן שלושים שנה…

מסכת חיים מופלאה של הרבצת תורה במסירות נפש

 “ללמוד סוגיות בעיון ולהעמיק במפרשים – לצלול בים

אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

לעכברים יש שני אויבים הרודפים אותם עד חורמה – החתול ובעלת הבית. החתול אורב עליהם לטורפם, ובעלת הבית מעוניינת להכחידם. אך הבדל גדול יש ביניהם: בעלת הבית לא רוצה בקיום העכברים ולכן היא רודפת אחריהם, ואילו החתול רוצה בקיום העכברים ושש לתופסם ולטורפם.

לעכברים יש שני אויבים הרודפים אותם עד חורמה – החתול ובעלת הבית. החתול אורב עליהם לטורפם, ובעלת הבית מעוניינת להכחידם. אך הבדל גדול יש ביניהם: בעלת הבית לא רוצה בקיום העכברים ולכן היא רודפת אחריהם, ואילו החתול רוצה בקיום העכברים ושש לתופסם ולטורפם.

אדם כי ימות באוהל (יט. יד)   “מנין

וישמע משה ויפול על פניו (טז. ד)  

כשהוא רכון על מחברות חידושיו הפזורות על השלחן,

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

למעול מעל בה’ (ה. ו) מהו כפל הדברים

שאו את ראש כל עדת בני ישראל (א.

את האתמול והשלשום ניתן למצוא רק בלוח השנה. אדם חושב: ‘מה בכך, היום לא למדתי ולא קיימתי מצוות, אבל מחר אשלים’. אולם, את המחר לא ניתן להשלים, כי למחר יש את המטלות הרוחניות שלו. יום שאבד באפס מעשה, לעולם לא ניתן להשלימו.

העשיר הקמצן נותר עם פה פעור ומוסר השכל נוקב, כי בעסקי שמים, יש להקפיד לפחות כמו בעסקים הגשמיים.

היצר הרע רגיל להשפיע על האדם בהסברים ובתרוצים שונים, שבכל זאת עליו לעשות מעט השתדלות בענין כבודו ופרסומו. אך למעשה, הרדיפה אחר הכבוד לא רק שאינה מועילה, אלא משיגה את המטרה ההפוכה.

ששת ימים תֵּעָשֶׂה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם

בלי לשים לב אנו מתנהגים פעמים רבות בדיוק כמו אותו נוסע! מסענו בעולם הזה נמשך זמן קצר יחסית לעומת חיי העולם הבא, ובכל זאת אנו משקיעים על חיי העולם הזה, כאילו אנו הולכים לחיות כאן לנצח.