Menu

פרשת פנחס – מבחן שליטה

גם בימינו יש הרבה המתיימרים להיקרא ‘אנשי שלום’, אך במבחן השליטה הם אינם עומדים. הם יכולים לעשות שלום עם ישמעאלים שאינם מבני עמם, ובמקביל לעשות מחלוקת עם אחיהם שומרי המצוות…

לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום (כה. יב)

 

יש לתמוה מדוע מקבל פנחס את שכרו דוקא בברית שלום? אם היו מצמידים לפינחס על מעשהו תארים כמו: קנאי לה’, לוחם מלחמות ה’, היה זה מתאים, אבל “איש שלום”? מעשה זה של פנחס, הגם שהיה נדרש לאור הנסיבות, במבט השטחי שלנו נראה שהוא היפוכו של מעשה שלום…

 

מיישב הגאון רבי שמעון בעדני שליט”א בהקדים משל לאדם שביקש להתרברב בסוסו האביר. עלה על הסוס והחל דוהר במהירות, אך משבא לעצור, הסוס לא נשמע לו. הוא מושך במושכות, והסוס ממשיך במרוצתו, קופץ ודוהר עולה ויורד עד שהפיל את בעליו וחבטו בקרקע. שחקו עליו הכל: אין זה סוס אביר, אלא סוס פראי חסר רסן. סוס טוב יודע לדהור אך יודע גם לעצור.

 

כל מעשה יכול לנבוע ממקום חיובי וממקום שלילי, וישנה דרך לדעת מה שורש כל מעשה. אדם שתורם סכום נכבד למשל, יכול לעשות זאת מנדיבות או מפזרנות. איך נדע מהיכן נובעת תרומתו? אם במקום הצורך הוא יודע לעצור את עצמו. אם כשמפתים אותו למשל לקנות מותרות, הוא יודע להגיד לא! דוגמא נוספת: אדם השרוי בבדיחות הדעת, איך נדע אם זה בא משמחה וחדוה או שזה מליצנות? אם הוא יודע לעצור ולהיות רציני כשצריך. (ועיין לרבנו הרמב”ם בהלכות דעות פרק א’).

 

אהרן הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום, וברור שגם את בניו ונכדיו חינך להתרחק מכל זיק של ריב ומחלוקת. גם פינחס הלך בדרכי סבו, והיה ידוע מאז ומתמיד כאיש שוחר שלום.

 

כאשר ראה פנחס שנשיא ישראל חוטא והבין שצריך להורגו, היה זה בשבילו מעשה כמעט בלתי אפשרי. הוא, הרחמן, בן בנו של הרחמן ואוהב השלום, יקפוץ לפני כולם ויעשה מעשה קנאות אכזרי? עבורו היה זה מעשה זר ומנוגד לטבעו, שדרש התגברות על טבעית על מדותיו. ועם כל זה, הוא התעלה על טבעו, והרג את שני החוטאים.

 

עד לאותו מעשה, לא ניתן היה להבחין אם אהבת השלום של פינחס נובעת ממקום חיובי או מאופי חברותי חסר שליטה עצמית. כאשר למען הצלת כלל ישראל שלט פינחס על אהבת השלום שבו ועשה מעשה הנוגד לכאורה את השלום, רק אז התברר למפרע שמעשי השלום שעשה כל חייו באו ממקום אמיתי וחיובי, ולא סתם מחמת טבע סתמי. אם כן, ראוי הוא בחלט להיקרא איש שלום ולהתברך בשלום.

 

גם בימינו יש הרבה המתיימרים להיקרא ‘אנשי שלום’, אך במבחן השליטה הם אינם עומדים. הם יכולים לעשות שלום עם ישמעאלים שאינם מבני עמם, ובמקביל לעשות מחלוקת עם אחיהם שומרי המצוות…

*

בדומה לכך, מבאר הגאון רבנו יוסף חיים זצ”ל בספרו “בן איש חי” (דרושים) את דברי המדרש (במדבר רבה כא, א): “פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן – אמר הקב”ה בדין הוא שיטול שכרו“. ולא מובן מה חידש המדרש?

 

כדי להבין זאת, הוא מקדים לבאר את דברי הפסוק בפרשה הקודמת: “וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו” (לעיל כה, ז). ונשאלת השאלה, מדוע ראה הכתוב צורך לייחס את פינחס לסבו אהרן הכהן, ולא הסתפק כדרכו לייחסו לאביו אלעזר? ועוד, המלים “ויקם מתוך העדה” נראות לכאורה כמיותרות?

 

אלא, באה התורה לשבח את מעשהו של פינחס, שנעשה אך ורק מחמת אש הקודש שליהטה בקרבו, ולא מחמת שהיה גבור חיל או איש רגזן בטבעו. אדרבא, פינחס היה ההפך הגמור מכל אלה, שכן “פינחס” הוא “בן אלעזר בן אהרן הכהן” – אביו וסבו, כולם היו כהנים קדושים ואנשי שלום אשר אין להם ולמלחמה ולא כלום. ושמא תאמר שפינחס היה גבור חיל בזכות עצמו, אף שאבותיו לא היו גבורים? לכך הדגיש הכתוב “ויקם מתוך העדה“, פינחס היה אחד מחכמי הסנהדרין הנקראים בשם “עדה”, וכל ימיו ספון היה באהלה של תורה.

 

והנה כל אדם נולד עם תכונות אופי שונות מחברו. ישנן תכונות המקלות עליו את קיום חלק מהמצוות, ותכונות אחרות המקשות עליו את קיום חלק מהמצוות. אולם בכל אדם קיימת תכונה המהווה את הנסיון המרכזי שלו בעבודת ה’. כך למשל, אדם בעל אופי רך, נדרש להכניס גבורה במדותיו ולדעת לסרב לחבריו המציעים לו להצטרף אליהם לדבר-איסור. ויש גם להפך: אדם שחולשתו היא מדת הגבורה הטבועה בו, עיקר עבודתו בעולם הזה היא להגביר את מדת החסד באורחות חייו, לוותר, לתת ולהעניק לאחרים.

 

נמצא ששני אנשים יכולים לקיים את אותה מצוה, ובכל זאת אחד מהם יקבל שכר גדול, והשני יקבל שכר קטן. ההבדל ביניהם מתבטא בכך שהראשון היה צריך להתאמץ ולהתגבר על טבעו בכדי לקיים את המצוה, ואילו לשני אותה מצוה באה בקלות, ללא שום מאמץ מיוחד.

 

והסביר זאת רבנו הגרי”ח במשל למלך שיצא לצוד ציד ביער, והנה לפתע קמו עליו חבורת שודדים ואיימו להורגו נפש. מיד זינק אליהם אחד הגיבורים אשר למלך, והרגם כולם בלי להשאיר שריד ופליט. המלך, במקום לכבדו ולהוקירו על שהצילו מיד מבקשי נפשו – נשאר שוה נפש, כאילו לא אירע מאומה.

 

והנה לאחר ימים ספורים, יצא שוב המלך ליער, והפעם בלי אותו גיבור אלא עם אחד ממשרתיו הפשוטים, ושוב – התנפלו עליו שודדים עזי נפש. כשראה המשרת כי כלתה אל המלך הרעה, נטל מיד את חרבו של המלך בידו ונאבק בחירוף נפש כנגד השודדים, עד שאחרי מאבק עיקש עלה בידו להכריע את כולם ולהציל את המלך.

 

הפעם יצא המלך מגדרו להיטיב עם המשרת, והעניק לו שכר עצום על מעשה גבורתו. תמהו עבדיו: “מדוע כאשר עבדך הגיבור הכניע את השודדים לא ייחסת לכך חשיבות, ואילו את המשרת אתה משבח בכל פה?”.

 

ענה להם המלך: “הגיבור – זו אומנותו, אין כל תהילה בכך שהכריע את השודדים, אך אותו משרת לפי טבעו לא יכול היה להועיל לי כלום, ורק מחמת אהבתו העזה אלי אזר כגבר חלציו ושם נפשו בכפו להלחם בשונאי, ועל כך ראוי הוא לשם תפארת ולתהילה”.

 

וכמו כן בענייננו, התורה באה להגדיל מעלתו של פנחס, שעל אף שמטבעו רחוק היה מלעשות את אותו מעשה, עם כל זה יצא מגדרו לכבוד מלכו של עולם.

 

מעתה מובנים דברי המדרש “פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן – אמר הקב”ה בדין הוא שיטול שכרו“. המדרש בא לבאר מדוע הכתוב מייחס את פינחס אחר אביו וסבו, ועל כך עונה: “בדין הוא שיטול שכרו”. כאשר נראה מי היו אבותיו, נבין את גודל מסירותו שלפי מזגו לא היה מסוגל להרוג את זמרי, ורק לכבוד שמים עשה כן, ולכן שכרו מגיע לו בדין.

 

הגאון רבי יצחק לנייאדו זצ”ל בספר “חיי יצחק” (עמוד קט”ז) יישב כעין זה, והוסיף לדייק זאת מלשון המדרש “בדין הוא שיטול שכרו“, “שכרו” דייקא, שכר הראוי דוקא לו שנצרך לשנות טבעו ולא לאיש אחר שזה טבעו.

*

סגולה נפלאה כותב האדמו”ר מדינוב זצ”ל: כאשר אדם זקוק לישועה מיוחדת מעל לדרך הטבע, ישתדל לקיים מצוה המנוגדת לטבעו. כאשר ישבור את הטבע שלו, מדה כנגד מדה, בורא עולם ישבור עבורו את דרך הטבע, ויזכה לישועה על טבעית.

 

למעשה, הדבר כבר מובא במסכת תענית (דף כ”ה ע”ב): מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה. ירד רבי עקיבא אחריו ואמר: “אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו למענך רחם עלינו”, וירדו גשמים. כאשר ראו זאת החכמים, הבינו שתפלותיו של רבי עקיבא נשמעות בשמים יותר מתפלות רבי אליעזר. יצאה בת קול משמים ואמרה: לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו.

 

(עוד בענין זה – ראה ב”אוצרותינו” בראשית כב, א).

לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא
למאמר הקודם

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרב עובדיה חן

4
10
298

מאמרים חדשים

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן