לא הבנתי השאלה הראשונה, בזה גופא נחלקו האם

באמת מסקנת הגמ’ בכתובות דהלכה כר”ע נגד חברו

מהי התופעה שמדאיגה ומכאיבה להורים רבים?| האם אנו

מלחמת ששת הימים | גדולה תורה יותר מהכהונה

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

מדבריך נראה שאם אינו צריך להשתמש במים אלא

נחלקו בזה האחרונים, עיין בספר הלכה ברורה (ח”ז

מסכת חיים מופלאה של הרבצת תורה במסירות נפש

– אי אפשר לפסוק הלכה למעשה (במקרים הטעונים

אסור לטלטל במלון כזה מהחדר הפרטי של הלובי

מנהג בית הכנסת שלך נסמך על כמה אחרונים

בס”ד ח’ תמוז ה’תשפ”א לפ”ג   לכב’ עמוד

השתתפות בחתונת אחד ההורים בנישואין שניים ♦ לצחוק על התרבות של האמא ♦ הורים חילוניים ובן דתי ♦ טיפול בהורים במקום שיש חשש שייצא דם ♦ לספר ולגלח את האבא ♦ לעשות בדיקת סוכר לסבא ♦ ועוד.

עיונים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד מהראשונים

והוא מפעיל את ‘נשק יום הדין’, מנסה את כוחו בדרך מקורית משלו. חדל הוא לרגע מן המאמץ המחשבתי, נעמד בפנת החדר, פונה לחונן לאדם דעת, ובתחנונים מבקש בתפלה נרגשת מעומק לבו: "רבונו של עולם! אנא! התאמצתי בכל כוחי, כל אשר בכוחי עשיתי, חפץ אני בכל מאודי למצוא תשובה לקושיא. בלי יישוב אינני הולך לישון! מוכרח אני למצוא תשובה! עלול אני להפסיד תפלה ביישוב הדעת, אם לא אִישַׁן. אנא ממך, האר את עיני ביישוב אמיתי!".

לפי עניות דעתי יש לכך שתי סיבות. האחת

התשובה תלויה בפירוש ר"ש והרמב"ם שם שלפי פירוש

התרגשות בעולם התורה: אחרי שלשה עשורים של עבודה דקדקנית, הופך ה’משנה ברורה’ לספר הלכה למעשה המתאים גם לספרדים ועדות המזרח | בעבודה גדולה וחסרת תקדים, עמלו ת"ח ומו"צ לעבור בין רבבות פסיקותיו של מרן החפץ חיים, ולציין היכן שהפסיקה אינה תואמת לדעת מרן וגדולי האחרונים הספרדים | הפרויקט הכביר בו השתתפו עשרות פוסקי הלכה, החל באמירה אגבית של מרן בעל ‘איש מצליח’ וביוזמה היסטורית של בנו שהנציח את הרגע | הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד

נראה דס"ל לאחרונים ז"ל ששקיעה שניה נקראת סוף

– יש טוענים לברך עליהן המוציא, מאחר ובשלב

אדרבא עיין בבית נאמן שם (סוף עמוד ז)

ראיתי שיש מח' אחרונים בבישול גוי ע"י שעון