טעה בקידוש שחרית
יצא ידי חובה, ואף הוציא אחרים אף שהם עומדים ע”פ הסברות שכתבו הפוסקים לגבי קידוש של ליל שבת, עיין למרן בב”י סי’ רע”א וחזו”ע ח”ב עמ’ ט”ו ואילך.
כאשר יש צורך לרחוץ חולה בשבת שמותר לעשות עבורו מלאכות [חולה שיש בו סכנה] ויש שתי אפשרויות לחמם את המים: א. על ידי הפעלת בוילר. ב. במערכת לחימום מהיר [יונקרס]. מה עדיף? כפי הידוע לי, ההבדל הוא כזה: בהדלקת בוילר יש: א. מבעיר [גוף חימום]. ב. בונה [חזו"א]. ג. בישול של המים [אך אולי זה בגדר פס"ר דלנ"ל, כי אין צורך בחום שכזה]. בשימוש ביונקרס יש רק הבערה, אלא שבכל פתיחה ופתיחה של הברז יש הבערה חדשה.
מדבריך נראה שאם אינו צריך להשתמש במים אלא פעם אחת, ברור שיש לתת העדפה ליונקרס. אבל לעניות דעתי הדברים אינם פשוטים כ”כ, וצריך לשים לב לארבע נקודות:
גם ביונקרס יש חשש לבונה ולמבשל, שהרי:
א) שמעתי שיש דגמים של יונקרס שיש בהם ג”כ סגירת מעגל חשמלי [וצריך עוד בירור].
ב) המים ביונקרס מסוגלים להגיע ל-60 מעלות צלזיוס, שהם שיעור יד סולדת בו לרוב השיטות (עכ”פ לחומרא).
ומאידך:
ג) בהפעלת גוף חימום חשמלי, יש דעות חשובות שאין הבערה מן התורה (ע’ במנוח”א ח”א פרק כ”ד הערה 11), בפרט אם אינו מתאדם ומתלהט שבזה לכל הדעות אין מבעיר [ואיני יודע מה המצב בגוף חימום שבבוילר]. משא”כ ביונקרס שהיא אש גמורה לכולי עלמא.
ד) בגוף חימום חשמלי הרב אור לציון (ח”ב עמ’ ר”ס) מצדד שאין בו איסור בישול מן התורה.
ואין לי הכרעה ברורה בזה, רק דעתי נוטה שבוילר חשמלי עדיף (מהטעמים שהזכרתי באות ב’ ג’, ושאר הטענות הם צירופים בעלמא), ובפרט אם צריך להשתמש במים כמה פעמים במשך השבת.
כמובן כל זה באופן שהזמן אינו בהול, ויכול לשקול במה רוצה להשתמש.