ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב

למרן רבנו עובדיה יוסף זצ”ל נודע על מצבו, והוא קרא את אביו של האיש אליו וכן את שני אחיו. אביו של אותו יהודי היה כבר זקן מופלג ובעל ממון רב. סיפר להם מרן את המצב לאשורו, וביקש שיסייעו בידו לחסל את חובותיו מבלי שייגרע חלקו בירושה העתידה. לא קל היה לאחים להסכים לרעיון זה, אך מרן ישב עמהם זמן ארוך ושכנעם בחשיבותו, עד שהסכימו.

מולל באצבעותיו, והמקורות כבר בשפתיו. בזה יובן ובזה

רוח פורענות נשבה, והנר המערבי כבה. האי גברא

אזנו לא הסיר, מנאקת אסיר. בעל מידות, עשר

במעלליו יתנכר נער, גם ב %95 התמלא צער,

יחידה בת גלים, זכתה לגדולים, הב ליה ידיה

נושא דברים, והם כמים קרים, לנפש עייפה, ועלים

המבדיל בין קודש לחול, כי מי על כבודו

משנתו זכה וברה. שומר פיו ולשונו, והיא ראשית

ויעלו את יוסף מן הבור, כי עת לשמור

שקד בעיון לימוד התורה, באהבה שמקלקלת את השורה,

מגיד מישרים, ושולחנו סמוך לארבעה טורים. את כל

שורות זכרון על גדולי ישראל – הרמב”ם

שורות זכרון על גדולי ישראל בלעדיו לא יזיז

שורות זכרון על גדולי ישראל   בטרם הגיע

את האתמול והשלשום ניתן למצוא רק בלוח השנה. אדם חושב: ‘מה בכך, היום לא למדתי ולא קיימתי מצוות, אבל מחר אשלים’. אולם, את המחר לא ניתן להשלים, כי למחר יש את המטלות הרוחניות שלו. יום שאבד באפס מעשה, לעולם לא ניתן להשלימו.

"להקיף את הכל אי אפשר, על כן אכתוב מעט זכרונות מהזמן האחרון".

"מדברים אנו על עורמתו של יצר הרע הרודף אחרינו", השיבו החסידים.

נענה רבי פינחס ואמר: "אל תדאגו, טרם הגעתם למדרגה זו שהיצר ירדוף אחריכם; לפי שעה אתם אלה שרודפים אחריו…".