מה נזכרתם עכשיו?!

שאלה מפורסמת היא: למה חוגגים את חג הסוכות בחודש תשרי? הלא הסיבה לחג הזה מפורשת: “כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים”, אם זה נעשה ביציאת מצרים שיעשו את זה בפסח.
 
רבותינו מפרשים, שהכוונה לענני הכבוד שהיו מקיפים ושומרים את עם ישראל, 40 שנה הלכו במדבר, העננים היו בחורף בקיץ בסתיו ובאביב, זה לא נס רגעי כמו יציאת מצרים וקריעת ים סוף או מתן תורה, זהו נס שהתחולל ארבעים שנה, יום יום, ואם רוצים לעשות זכרון למשהו שהתהליך שלו לקח כל כך הרבה זמן, אז הזמן המתאים זה בנקודת ההתחלה, ונקודת ההתחלה היתה ביציאת מצרים, הכי מתאים שאת המצות נאכל בסוכה, נעשה הַסָבָה עם ארבע כוסות, ובמקום ארבע קושיות שישאלו חמש – על הסוכה וכל מה שמסביב.
 
הרבה תשובות נאמרו בדבר, אנחנו נזכיר את תירוצו המופלא של הגאון מווילנא, הגאון מביא את הגמרא שאומרת, שאחר חטא העגל סרו ענני הכבוד מעל בני ישראל, כמו שכתוב: “וירא משה את העם, כי פרוע הוא, כי פרעה אהרן לשימצה בקמיהם”, ומסבירה הגמרא שפרוע פרושו גלוי, עד עכשיו העם היה מוגן עם מעטפת מגן רוחנית מלמעלה ומכל הצדדים, מכאן ואילך העם פרוץ ופרוע בפני האויבים. והשאלה הנשאלת למה רק משה ראה, מה העם לא ראה שענני הכבוד סרו מעליו, מה הוא לא מרגיש?
 
עוד שואל הגאון, ההופעה הכי בולטת של עמוד האש והענן, היתה בקריעת ים סוף, הופעה מלאה אפקטים מרהיבים ומדהימים, כשהוא קולט וסופג את כל החיצים והבליסטראות [אבנים כבדות שנזרקות בכח ממכונת מלחמה קדומה], אם כולם ראו את עמוד האש והענן למה עם ישראל פחד, אני לא הייתי מפחד מכל הטלים של אחמדינג'ד רוסיה וארה”ב ביחד, אם הייתי רואה עמוד אש לפני חיילנו תמיד.
 
ואם הייתי רואה לא “כיפת ברזל” אלא שבעה עננים מקיפים אותנו, וקולטים כל טיל ויריה. ותסבירו לי אולי, איך מצרים ממשיכים לרדוף אחרי בני ישראל בים, אם הם רואים איך שכל טיל חוזר בחזרה על ידי ענן נפלא, אם רואים עמוד אש וענן, איך מגיעה למצרים התובנה שה' נלחם להם במצרים בכזה איחור, כשהם כבר עמוק עמוק בתוך הבוץ הרותח.
 
והתשובה המתבקשת היא, שחוץ ממשה רבנו ואולי עוד כמה צדיקים, אף אחד לא ראה את עמוד האש!!! אף אחד לא ידע על העננים!!!!!
 
רק אחרי חטא העגל, כשהעננים מסתלקים ומשה רבנו מבין את המצב, הוא פונה בתפילה לבורא העולם, ומבקש, שחוץ מהמחילה הסליחה והכפרה שזה פשוט לו שמגיע לנו, גם נקבל מכאן ואילך צ'ופר:
 
“ובמה יוודע כי מצאנו חן בעיניך, הלא בלכתך עימנו, ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה” – תשמע אנחנו רוצים שתחזור ללכת איתנו, אבל לא בצורה הנסתרת שזה היה עד היום, אלא בצורה ברורה שכולם יראו. [מסקנה מתבקשת אל תעשו עסקים עם יהודים, לא רק שהם לא חייבים לכם כלום, עוד מגיע להם כל מיני דברים].
 
ואז גם עם ישראל מתבשר שה' מסכים לשכון איתם בתוך טומאותם, והוא בא לשכון במשכן שעליו כתוב: “כי ענן ה' על המשכן יומם, ואש תהיה לילה בו, לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם”, מעכשיו לא רק שה' אלוקינו מקרבנו, מעכשיו כולם רואים!
 
ישתבח שמו לעד, לא שוכח אף אחד, אבל מה לעשות שאנחנו שוכחים, שהוא לא שוכח אותנו, מה לעשות שאנחנו לא מרגישים, איך שהוא מקיף ומסובב ושומר עלינו, מה לעשות שרק אם נדמה לנו לרגע שאנחנו עזובים, אנחנו רצים לעשות עגל.
 
אחרי יום הכיפורים אומר לנו ה' יתברך באהבה, אני איתכם ונותן לכם יד כל הזמן, אבל חוץ מזה שזה קורה כל רגע בפועל, אני רוצה שתרגישו ותדעו ותיראו שאני מסביבכם כל הזמן, זו המתנה הכי הכי נפלאה, להרגיש שה' יתברך תמיד איתנו ומסביבנו, זה האושר הכי גדול, רק להרים מבט ולראות את הענן של ה' איתך ולידך, ואת המתנה הזו אנחנו קיבלנו במוצאי יום הכיפורים.
 
אחרי שנתבשרנו במחילה וסליחה וכפרה, אחרי ששבנו להיות חבוקים בזרועותיו של בורא עולם, ה' מכניס אותנו תחת כנפיו לא רק בצורה רוחנית בלתי מורגשת, אלא דואג שתיראו ותרגישו, שזה יהיה ברור מעל לכל ספק, לכל העמים שמסביב, וגם לנו.
 
זכר לענני הכבוד האלה, שחשנו והרגישנו בפועל ממש, כאילו היו עשויות מחומר גשמי, אנו עושים סוכות, זכר לענני הכבוד הללו שקיבלנו אחרי שעלינו מן הרחצה, שהתנקינו מכל חטא וזוהמה, שחזרנו לקשר האהוב עם בורא העולם.
 
אנחנו עושים סוכות מיד אחרי יום כיפור, הסוכה היא גם זכר לעתיד לבוא, זכר ליום ה' הגדול והנורא בו ישובו לב אבות ובנים לה', ואז נזכה במהרה להבטחת הנביא: “ואני אהיה לה לחומת אש ולכבוד אהיה בתוכה”. ונזכה במהרה לסוכת שלום אמן!