שורות זכרון על גדולי ישראל – הרמב”ם

הרמב"ם מדת קונו יש בו, מחייה מתים ברחמים רבים – ראשי תיבות רמב"ם. וכמו שאמר המשורר בראש מאמרנו: "החייה מתים תוך בור גלות – על עצמותם צפד עורם". כמה מן האהבה והרחמים הרעיף על יהודי תימן בזמנו שעמדו כמעט להתאסלם מרוב יאוש, והרמב"ם ז"ל הוריד עליהם טל של תחייה ותקוה באגרתו הנשגבה 

 אבל כיון שאין ידיעתו כידיעתנו והיא מסוג אחר לגמרי, אין פה מקום לסתירה כלל, וכמו שאדם רואה בעד החלון שראובן רצח את שמעון, ואיש לא יטעון שראייתו של הרואה "הכריחה" את מעשה הרצח, כך ידיעת הקב"ה את העתידות היא כעין הראייה שלנו את ההוה, כי הוא יתברך למעלה מן הזמן, ועבר והווה ועתיד שוים לפניו. והוא היודע והוא הרואה שפלוני "יבחר" לו דרך זו, בלי שזה מכריח את האדם לעשות מה שעשה. 

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

בתחילת הפרשה מסופר שפרעה קורא למילדות העבריות וגוזר

זקני הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ”ל

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

לרב הנכבד שלום. ברצוני לברר האם יש תשובה

שהחיינו על “אוצר החכמה”, זריקת אוכל בגלל הקפדה

לרגל חנוכת הבית הגדול – שו”ת “בית נאמן”

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

לרגל הופעת המהדורא החדשה של הספר “הכתב והמכתב”,

ויקרא אל משה וידבר אליו ה’ מאהל מועד

מתוך סדרת המאמרים: “לשנות! זה בידים שלך”.מהרב אלחנן

ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב

כאשר אשת פוטיפר מפתה את יוסף הצדיק, הוא נזעק ואומר: “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים” (בראשית לט, ט). המלים “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת”, ו”חטאתי לאלוקים”, הן בעצם אותה משמעות. מדוע כפל יוסף את דבריו?

נוהג מעניין היה למלך באותה מדינה. מפעם לפעם היה לובש בגדי אזרח פשוטים ויורד אל העם בלי להזדהות. מסתובב היה ברחבי מדינתו ותוהה מקרוב על חיי נתיניו. באחד מהלילות עבר על פתח ביתם של העניים המזמרים ונמשך אחר קול ניגוניהם העליזים.

מסכת חיים מופלאה של הרבצת תורה במסירות נפש

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל

לעכברים יש שני אויבים הרודפים אותם עד חורמה – החתול ובעלת הבית. החתול אורב עליהם לטורפם, ובעלת הבית מעוניינת להכחידם. אך הבדל גדול יש ביניהם: בעלת הבית לא רוצה בקיום העכברים ולכן היא רודפת אחריהם, ואילו החתול רוצה בקיום העכברים ושש לתופסם ולטורפם.

וירא בלק וגו’ את כל אשר עשה ישראל