מחילה תמורת מחילה

ידידות עזה שררה בין הגאון רבי שאול הכהן זצ”ל (מח”ס לחם הבכורים, שהשבוע חל הילולתו, ו' אייר) לבין הגאון רבי ישועה בסיס זצ”ל. רבי ישועה רחש לו הערכה רבה, הן בשל אישיותו, והן בשל החיבורים החשובים שכתב, המעידים על עומק ידיעתו וחכמתו. כה רב היה ערכו בעיניו, עד שהיה מכנהו “שאול בחיר ה'”. ולא עוד, אלא שרק בפניו ובפני ראש החברא קדישא, נהג רבי ישועה לעמוד. כיון שהכל היו תלמידיו, לא נהג לעמוד מפני כבודו של אף אדם, אלא רק להם שהכיר בגדולתם הרַבה.

פעם, תבע אדם אחד מרבי שאול סכום כסף שלקח ממנו בתור הלואה, ועבר מועד פרעונו. באותה עת נקלע רבי שאול שלא באשמתו לחובות עצומים, ולא היה באפשרותו לשלם את החוב. המלווה, שטרם הכיר בגדולתו של רבי שאול, הקניטו וביזהו ברבים, ואף מיהר להגיש קובלנא נגדו בבית הדין בתוניס, שבראשו עמד רבי ישועה בסיס.

נסע רבי שאול לתוניס והתייצב לדין בפני רבי ישועה. והנה עם כניסתו לבית הדין, התרומם רבי ישועה וקם על רגליו, כשהוא חולק לו כבוד רב. המלווה שהיה נוכח במקום, הבין כי מדובר בצדיק גדול ומיהר לחזור בו מתלונתו, תוך שהוא מתנצל שלא הכיר כלל בגדולתו של רבי שאול. הוא התחרט על שהכלימו וביזהו ברבים, וביקש את סליחתו ומחילתו.

שמע כך רבי ישועה, פנה למלווה ואמר: “כשם שאתה מבקש מרבי שאול כי ימחל לך, כך מחל לו אף אתה על החוב שהוא חייב לך, לפי שמצוי הוא בקשיים כספיים גדולים, ואין בידו להשיב את החוב”.

נענה האיש לדברי רבי ישועה, וכך מחלו שניהם זה לזה…