כבוד האשה בהלכה ובאגדה – חלק ב’

מאת: הרב נסים חיים מאדאר / ירושלים

ולעניות דעתי אם רוצים אנחנו “לאפות בלב חם” עוגה משובחת ומוצלחת וטעימה ביותר שקורים לה “עוגת שלום בית”, צריכים אנחנו לקחת את החומרים והרכיבים הטבעיים [בלי שום חומר משמר, ובלי שום צבעי מאכל], הלא הם כתובים בספר רבינו הרמב”ם ז”ל המכונה “הנשר הגדול”, בהלכות אישות(פרק ט”ו הלכה י”ט והלכה כ') שבהם הוא פוסק ומודיע חד משמעית את חיוב היחס וההרכה שחייב הבעל כלפי אשתו, וגם את חיוב היחס וההערכה שחייב הבעל כלפי אשתו, וגם את חיוב היחס וההערכה שחייבת האשה כלפי בעלה, בכמה שורות בודדות בקיצור נמרץ, במעט הכמות במלים, אבל הם רבי האיכות באיכות גבוהה וגדולה מאד מאד.

ואלו הם דברי קדשו:
וכן צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי ממונו, ולא יטיל עליה אימה יתירה, ויהיה דבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רגזן. וכן צוו על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי, ויהיה עליה מורא ממנו, ותעשה כל מעשיה על פיו, ויהיה בעיניה כמו שר או מלך, מהלכת בתאות לבו, ומרחקת כל מה שישנא, וזה דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים. ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח!

ואחרי שהודיע אותנו אלקים כל זה, כולל דברי הרמב”ם ז”ל הנזכרים זה עתה, בואו אחי בואו רעי, נבדוק את עצמנו בכל משפט ומשפט המופיע בדברי רבינו הרמב”ם ז”ל הנזכרים אחד לאחד.
האם אנחנו מקיימים אותם או עדיין לא, ונשתדל לקיים אותם ככתבם וכלשונם, כי דברי אלקים חיים הם וממקורות נאמנים נבעו, ואז יש לנו הבטחה מיוחדת שיהיה לנו שלום בית אמיתי, יציב, נכון וקיים לאורך כל ימי חיינו, וכלשונו הטהור של הרמב”ם ז”ל המוזכר לעיל המסיים במשפט הזה “ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח!” וכאשר נזכה לפעול ולהתנהג על פי דברי המורה הגדול רבנו הרמב”ם ז”ל הנזכרים לעיל, נזכה לחיים טובים מאושרים ומתוקנים ושלום בית אמיתי, ונרגיש גן עדן עלי אדמות גם בעולם הזה, חוץ מהשכר העצום ורב המחכה לנו שם למעלה בעולם האמת אחרי מאה ועשרים. אשרי הזוכה.

וחוץ מכל השכר הזה, זוכים אנחנו לעשות נחת רוח לפני השם יתברך ישתבח שמו לעד, שיש לו שמחה גדולה ועצומה מאד מאד כאשר יהיה שלום בית אמיתי בין בני הזוג. אין לנו מושג להבין ואפילו במעט את גודל השמחה והנחת רוח שגורמים אנחנו לבורא עולם כביכול כאשר נשתדל להשכין שלום בינינו בין איש לאשתו, וכמו שאמרו חז”ל. וכל זה נלמד מענין פרשת האשה הסוטה הכתובה בפרשת נש(פרק ה' פסוק כ”ג), שצוה השם יתברך “וכתב את האלות האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים. ודרשו חז”ל [שבת דף קט”ז ע”א] אמר הקדוש ברוך: שמי שנכתב בקדושה ובטהרה יימחה במים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו. ומהענין הזה למד התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס עליו השלום וזכותו יגן עלינו אמן, לוותר על כבודו כדי להטיל שלום בין איש לאשתו וכמבואר במעשה הידוע והמפורסם [מומלץ מאד להיות רגילים בלי נדר לקרוא בתהלים מזמור קל”ט, המסוגל לשים אהבה בין איש לאשתו].

אחי ורעי! יהודים יקרים ונחמדים, צריכים אנחנו לדעת, שכל מה שכתוב כאן במאמר הזה, הוא בקיצור נמרץ ממש מכל מה שיש לכתוב להרחיב ולהבהיר ביתר שאת על הנושא החשוב והיקר הזה, הוא כבוד האשה ושלום בית כי זה מה שהרשתה לי היריעה הקצרה של ירחוננו לכתוב ולשרטט מעט מן האור מדברי רבותינו ז”ל.

אני פונה מעל דפי הירחון הקדוש הזה “אור תורה” בכל לשון של בקשה, ואחרי נשיקות כפות ידיהם של מרנן ורבנן הרבנים הגאונים, ראשי הישיבות, מנהלי הישיבות, והרבנים והמשגיחים בישיבות הקדושות, שיחיו לאורך ימים טובים אמן, ואחרי בקשת אלף מחילות מכבודם ומעלתם, הריני מרכין את ראשי לפניהם אני הצעיר ומבקש מהם בכל לשון של בקשה, שיואילו בטובם להעביר שיעורים רבים בנושא זה של כבוד האשה ושלום בית ולהחדיר עמוק לתוך תודדעת הבחורים שהגיעו לגיל הנשואין ועומדים בעזרת השם יתברך להקים בית נאמן וכשר בישראל [ואפשר גם להעביר שיעורים כאלה לבוגרי הישיבות שכבר התחתנו שגם הם צריכים להיות מודעים היטב לנושא הזה] ולהביא לידיעתם מדברי רבותינו ז”ל שדיברו והרחיבו בנושא זה. כי לעניות דעתי נושא זה לוקה בחסר בבחינת “ויחנו בחסרו'ת” לאותם בחורים ולאותם אברכים שצריכים להעשיר עוד ידיעתם בנושא זה, כדי שיזכו לקיים מצוה זו כדת וכדין לכבד ולהעריך את האשה אשר הביא ה' אל ביתם, וכדברי רבינו הרמב”ם ז”ל הנזכרים לעיל.

ולפני הסיום אני רואה חובה להעיר ולהאיר עוד נקודה חשובה מאד בנושא הזה. דהנה בתורתנו הקדושה בפרשת קדושים (פרק י”ט פסוק י”ח) כתוב, ואהבת לרעך כמוך אני ה'. וכבר ידוע שעל מצוה זו אמר התנא הקדוש הלל הזקן עליו השלום וזיע”א [שבת דף ל”א ע”א] ואהבת לרעך כמוך זוהי כל התורה כולה ואידך פירושא הור זיל גמור. וידוע עוד מה שאמרו רבותינו המקובלים זיע”א שבני הזיג לפני שבאו לעולם הזה היתה נשמתם נשמה אחת, וכשהגיע זמנם לרדת לעולם הזה, חילק ה' יתברך את נשמתם לשתים, חלק אחד שם בבן וחלק אחד שני שם בבת, וכשמגיע זמנם להתחתן הם מתחתנים ושוב נשמתם מתחברת כנשמה אחת, אם כן אין לך אדם בעולם שמתאים לו להקרא “רעך” יותר מבת זוגו, שהיא ממש חלק מנשמתו והיא כגופו ממש, ובודאי שגם עליה ובפרט עליה מצוה אותנו התורה “ואהבת לרעך כמוך”. ובזה אנחנו מקיימים מצות עשה דאורייתא אשרי הזוכה, וכבר אמרו חז”ל במשנה בסוף מסכת עוקצין אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.

ואסיים בתפלה ובקשה לבורא עולם:
אנא ה' אבינו מלכנו עושה שלום במרומיך, פרוס נא סוכת שלומך, על כל ישראל עמך, ובפרט בין איש לאשתו לכבוד והערכה ביניהם לעשות נחת רוח לפניך, ובזכות מצוה זו תזכנו בקרוב במהרה בימינו לראות בתפארת שכינת עוזך, ולביאת משיח צדקנו מזרע דוד עבדך, יראו עינינו וישמח לבנו בבנין ירושלים עירך, ובבנין בית מקדשך, ונקריב בו תמידין ומוספין דבר יום ביומו כמו שכתבת לנו בתורתך. אמן כן יהא רצון.