הקטון יהיה לאלף

עשרות ומאות עלונים מחולקים בבתי הכנסת מדי שבת בשלל צבעים ובשלל גוונים. אם נרצה לייחד את עלון “פניני הפרשה” משאר העלונים, נראה שייחודיותו מתבטאת בהקפדה על מקוריות. לא תמצאו בעלון העתקה סתמית וליקוטים מספרים אלא חומר חדש ומעניין.

“האמת שהכל בכלל התחיל כתחביב” מספר לנו העורך הרב עובדיה חן שליט”א כשאנו שואלים בעצם איך הכל התחיל. “הייתי בחור בישיבה קטנה שיעור ב' (בשנת תש”ס), נמשכתי לכתיבה, וחיפשתי מה להוציא לאור… אגב, במשך השנים התגלה לי שהגימטריא של המלה – “עלון” שוה ל”עובדיה חן” (עה”כ), ואולי שמיה קא גרים… סתם קוריוז, כשהייתי בכתה ו', היה טרנד שכל ילדי הכתה הוציאו עלונים על חשבון מכונת הצילום של הת”ת. משום מה דוקא אני לא הוצאתי. כשסוף סוף נזכרתי להוציא עלון רק בשביל לא להיות חריג, הוצאתי עלון בודד בשם “פניני החודש”, ובדיוק אז למגנת לבי מחנך הכתה החליט להפסיק עם חגיגת העלונים… צוחק מי שנשאר אחרון…”.

• ניצני הנערות ניכרו בעלון?

“בהחלט. הסגנון והתוכן התבגרו יחד אתי. ממש עברנו יחד את תהליך ההתבגרות… בשנים הראשונות למשל היה לי “שגעון” שכל שנה החידושים בעלון יהיו על פסוק אחד מהפרשה – בשנה הראשונה על הפסוק הראשון בפרשה, ובשנה השניה על הפסוק השני וכן על זה הדרך. באותן שנים הייתי מביא במדור “פנינים ופרפראות” חידושים מאת הבחורים בישיבה, ובכל שבוע הייתי מודיע להם מהו “הפסוק השבועי”, והם היו נענים לאתגר ומחפשים במשך כל השבוע חידוש על אותו פסוק. בדיעבד הסתבר שהשגעון הזה עזר לבחורים למצוא חידושים, דוקא בגלל שהם התמקדו על בפסוק אחד”.

• במה אתה תולה את מציאת החן של העלון? 

“קודם כל, בסייעתא דשמיא. לא פעם אני מוצא למפרע שדברים נכתבו באופן אקטואלי ממש (לרוב העלון יוצא כמה שבועות לפני), או שאני פותח באקראיות ספר ומוצא בו חומר מתאים. דבר נוסף, בקבלת ביקורת ויישומה. תאב ביקורת אנכי. לדעתי, רק כך ניתן לקלוע לטעם הנכון. מפעם לפעם אנו זוכים גם לקבל ביקורת חשובה ממרן רה”י שליט”א. במשך השנים התפרסמו בעלון למעלה משלושים מכתבים שזכינו לקבל ממנו בהערות בונות שעיצבו את כתיבתנו”.

• תוכל לתת דוגמא להדרכה של מרן?

“אתן דוגמא דוקא מהדרכה בעל פה. באחת השנים הראשונות פרסמנו סיפור שיוצא ממנו מסר בעייתי. באותו שבוע בשיחתו בישיבה, נתן מרן שיחה שלימה שעסקה באלו סיפורים ראוי לפרסם ואלו לא (עיין מה שכתב בזה בהקדמת “מגדולי ישראל”). הקלטת של אותה שיחה שמורה עמי עד היום הזה. בפעם אחרת כשהעיר לי על טעות וניסיתי להצטדק בטענה שרק ציטטתי את כותב החידוש, לא ויתר ואמר לי: “קנה שם טוב קנה לעצמו” (אבות ב, ז), “קנה” בגימטריא “עובדיה חן” – אתה אחראי ואתה צריך לדאוג שהכל יהיה מתוקן”.

• ללא ספק גולת הכותרת של העלון זהו המדור 'אור המאיר' הכולל שאלות ותשובות שענה לשואליו בקצרה מרן רה”י הגאון רבי מאיר מאזוז שליט”א. מהיכן כל השאלות?

“רבים חושבים שאני שואל את כל השאלות, ומבקשים להעביר דרכי שאלות… ובכן, כאן המקום להבהיר שהתשובות נלקחות מתוך מאגר עצום של למעלה מעשרת אלפים תשובות שהמציא לידינו הרב הראל זנזורי שליט”א. מתוכם אני בוחר שאלות נבחרות ומעבירם להגהת מרן שליט”א שמגיה כל תשובה לפני פרסומה בעלון (אגב, כאן המקום להודות לשרביט המלך ר' עובדיה חדוק הי”ו על עזרתו הרבה בענין זה). עד עתה התפרסמו במסגרת המדור 3680 שאלות ותשובות קצרות, בעניני הלכה, השקפה, דרך הלימוד ועוד. וכאן המקום להודות מעומקא דלבא למרן שליט”א אשר לא הסיר חסדו ואמתו מאתנו, ומעודדנו וממריצנו לכל אורך הדרך, ומואיל בטובו להקדיש מזמנו היקר כדי להגיה את השאלות והתשובות טרם הדפסתן”.

• במסגרת העלון, מופיע מדי שבוע טור בשם “נקודת חן” ובו מאמרים והגיגים בשלל נושאים שונים ומגוונים, מפרשת שבוע ועד עיסוק בנושאים העומדים על סדר היום. תוכל לציין מאמר שעורר בשעתו הדים רבים?

“בתחילת שנת תשס”ה פרסמתי מאמר שתיאר מונולוג כואב של טלית המקוננת על היותה נעזבת על ידי בחורים ספרדים – עד היום אני מקבל עליו תגובות מאברכים שהמאמר השפיע עליהם בהיותם בחורים”.

• “עצה טובה” הינו מדור מועיל ופופולרי, במה ייחודו?

“מדור זה צועד אתנו החל מהשנה השלישית. במסגרתו פרסמנו עד עתה כשבע מאות עצות וטיפים מעשיים קצרים וקולעים להתקדמות בעבודת ה' (לא סגולות או עצות טריוויאליות שרוב העולם מגיע אליהן לבד, אלא עצות מעשיות שאנשים מופתעים מהן ואומרים “לא חשבנו על זה…”). לא פעם אנשים ניגשים אלי ואומרים שעצה שקראו בעלון, עזרה להם בעבודת ה'. אפרופו גליון האלף, אי”ה כשיתאספו לנו אלף עצות, נוציא בע”ה ספר עצות מסודר לפי נושאים”.

• סתם מסקרן, מהיכן למען השם אתה מצליח להביא כל שבוע במשך שנים עצה פיקנטית מעשית?

“כשאתה כותב מדור כזה, אתה נותן דעתך לדלות עצה מכל דבר שקורה לך או שאתה שומע. אבל באמת העצות נאספות ונערכות בעמל רב. עצות רבות הובאו במקורן באריכות ולא בסגנון של עצה יישומית, ואנו הבאנו זאת בדרך של עצה קצרה בלשון נוכח (לא פעם, מתוך ספר הדרכה שלם מצאנו רק כמה עצות פרקטיות)”.

בשנים האחרונות הצטרף לעלון מדור בדיחות בשם “זה לא צחוק”. “האמת”, מודה העורך, “מעולם לא פיללנו שעלוננו יכלול מדור בדיחות, עד שראינו שכל עלון שמכבד את עצמו מתהדר במדור בדיחות (זו לא בדיחה…). לא רצינו לצאת מן הכלל ולהיות רציניים בין הצוחקים, ומאידך בדיחות לבד לא מתאים (בכל זאת, עלון “זה לא צחוק”…), עד שב”ה מצאנו פתרון נחמד ולעת עתה גם ייחודי לעלוננו – להביא בדיחות והלצות שניתן ללמוד מהן מסר, כשהמסר מתחיל ב”צחוק צחוק אבל…”. צחוק צחוק אבל זה תפס ב”ה…”.

ההוכחה למדור טוב בעלון היא, שיוצא ממנו ספר. ובכן, ניתן למנות כמה וכמה ספרים חשובים שיצאו ממדורים ב”פניני הפרשה”. ממדור “אור המאיר” יצאו כבר בינתיים שני הכרכים רבי המכר של הסדרה “מקור נאמן”, ועוד היד נטויה. גם סדרת הספרים “תורה מסיני” של הגאון רבי משה חורב זצ”ל, החלה ממדור קטן שנקרא בשם זה. בכל שבוע היה הגר”מ מחפש חידוש מהפרשה המרמז את הנאמר בתורה שבעל פה בפסוקי התורה שבכתב, ברמזים נפלאים מבריקים ומקוריים, תוך כדי גילוי בקיאות מדהימה רבת היקף בכל חלקי הש”ס, וקובץ על יד ירבה (ראה בהקדמת “תורה מסיני”). ויש גם ספר שהתפרסם כמעט כולו במסגרת העלון, אך עדיין לא יצא לאור, והוא ספרו של הגאון רבי משה לוי זצ”ל “תורת משה” על התורה. כמו כן, חלק נכבד מהמאמרים שיצרו את סדרת הספרים “אוצרותינו” פורסמו תחילה במסגרת העלון, דבר שתרם לספר שיצא לאחר מכן מזוקק משגיאות”.

• מה הסיבה שהעלון קשה להשגה?

“כיון שהעלון יוצא כיוזמה פרטית (אין מאחורינו שום גוף ממסדי וכדומה), אין את המשאבים הנצרכים כדי להוציאו בתפוצה נרחבת, אבל תופתע לשמוע שהעלון מופץ גם בצרפת ובג'רבא. פשוט אנשים מקבלים את העלון במייל ומדפיסים אותו. זה המקום להודות לכל המפיצים שעושים עבודת קודש, ובראשם ותיק המפיצים הרב יונה חורי הי”ו”.

• בהוצאת עלון, יש סוג של החמצה. אדם קורא את העלון וזורקו לגניזה. יש דרך לשמר את התוכן המעניין של העלונים?

“בסוף כל שנה יוצא לאור קובץ המכיל את כל העלונים של אותה שנה, על מנת שלא יהיו העלונים כפירות מפוזרים וכאורחים מזדמנים שפוגשים בהם רק בבית הכנסת משבת לשבת. בשנים האחרונות, הודות לכך שהקבצים נמצאים ב”אוצר החכמה” נהייתה להם עדנה. אני שומע הרבה שמגיעים לחומרים מתוך העלונים דרך החיפוש ב”אוצר החכמה” (אגב, הכרך השלישי חסר באוצר החכמה. הכרך ששלחתי להם נאבד, ונותר לי עותק אחד ממנו. בהזדמנות זו אבקש ממי שיש בידו כרך ג' שיואיל ליצור עמי קשר)”.

לסיום הראיון, נברך את העורך שיהיה פריו למאכל ועלהו לתרופה. האלף יהיו לרבבה, ותתקיים בו ברכת משה רבנו: “ה' אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם” (דברים א, יא)”.

לצפיה בגליונות פניני הפרשה לחץ כאן 

להצטרפות לרשימת התפוצה לחץ כאן