Menu

שו"ת בהלכות כיבוד אב ואם – חלק א’

שאלה: אני לומדת בסמינר וחוזרת בצהריים לבית הספר, וממתינה לאמי שתחזור מהעבודה ויושבות ביחד לארוחה, בינתיים אני נכנסת לנוח בחדר ההורים, שם המיטה נוחה יותר והחדר ממוזג ונעים יותר, האם יש בכך בעיה כל שהיא?

תשובת הרב: ובכן, השואלת צודקת בשאלתה ויש בעיה בזה. מרן בשלחן ערוך (יו”ד סימן ר”מ ס”ב) כותב: איזהו מורא? לא יעמוד במקומו המיוחד לו לעמוד שם בסוד זקנים עם חבריו, או מקום המיוחד לו להתפלל, “ולא ישב במקום המיוחד לו להסב בביתו”. פירוש, אם יש לאבא כסא מיוחד שהוא יושב בו בבית, אסור לילדיו לשבת שם. או שיש לו מטה מיוחדת שהוא שוכב עליה בשעת הסעודה (פעם היו אוכלים הסיבה), אסור לבן לשבת שם. ואותו הדבר מטה שהאבא או האמא ישנים שם, אסור לילדיהם לשכב שם ללא רשותם, כי זו מטה המיוחדת להם. לכן אותה הנערה שנחמד לה יותר לישון במטה של אמא שלה, צריכה לבקש רשות ממנה על זה. והדבר הזה מצוי בעוד מקרים נוספים. לדוגמא, לפעמים מגיעים כמה זוגות נשואים עם הנכדים לבקר בבית ההורים, וקורה שהביקור מתארך כמה שעות, ואחד מבני הזוג רוצה לנוח קצת (בפרט אם הוא צריך לנהוג ברכב בחזור לבית), אבל כל הבית כמרקחה ברעש גדול, והחדר הפנימי השקט ביותר הוא חדר ההורים. אבא שלו או חמיו אומר לו שילך לישון בחדר שלהם. במקרה כזה שהוא מרשה לו, אין בעיה בזה. שימו לב, אם האבא מאשר מותר לישון במטה שלו, ואם האמא מאשרת מותר לישון במטה שלה. אבל אם הוא לבד החליט להיכנס ולסגור את החדר לישון שם, צריך לדעת שאסור לישון במטה של ההורים ללא אישור שלהם. וזה בכלל מה שכתב מרן “ולא יסב בביתו במקום המיוחד לו”. ועוד דוגמא, לפעמים ההורים נוסעים לשבת מסיבה כל שהיא, אם לחו”ל או לאדמו”ר וכדומה, ונותנים את הדירה לילדים שלהם, אותו הזוג הצעיר הרבה פעמים ישן בחדר של ההורים. וצריך לדעת שאסור לישון שם, אלא אם כן קיבלו רשות על כך מההורים. ואותו הדבר גם לגבי כסא המיוחד, אם קיבל רשות מותר, כי לפי ההלכה בשלחן ערוך (סימן ר”מ סי”ט) “אב שמחל על כבודו כבודו מחול”. ויתירה מכך, גם לגבי מורא אב ואם, האחרונים (מרן החיד”א בברכי יוסף ועוד) דנו בזה, ולהלכה נפסק שאם ההורים מחלו על מוראם הוא מחול.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שאלה: אני עצמאי וזקוק לפועל-תחזוקה לעבודה פיזית וקשה, ואני יודע שאבי מובטל תקופה ארוכה ומחפש עבודה, והמצב הכלכלי בביתו ממש קשה, חשבתי לקחת אותו לעבוד אצלי. השאלה, מצד אחד איך אני יוכל לומר לו להרים ארגזים וכדומה, זה ממש מביך אותי, ומצד שני הוא בלי עבודה וזקוק נואשות לכסף?

תשובת הרב: זו אכן שאלה מצויה, ויפה עשה הבן ששאל מה לעשות במקרה הזה, כי כל צד נראה כפגיעה בכבוד האב. והנה מרן בשלחן ערוך (סימן ר”מ ס”ד) כותב: איזהו כיבוד אב ואם? מאכילו ומשקהו וכו'. ויתננו לו בסבר פנים יפות, כי אפילו מאכילו בכל יום תרנגולות פטומות אם הראה לו פנים זועפות נענש על כך. וממשיך הרמ”א: וכן להיפך, אם נותן לאבא שלו עבודה קשה לטחון בריחיים, וכוונתו לטובה שינצל אביו מדבר קשה יותר מזה, אבל הוא מסביר פנים לאביו ומדבר פיוסים על לבו, ומראה לו שכוונתו לטובה, עד שמתרצה אביו לטחון בריחיים, הרי זה נוחל עולם הבא. עד כאן. אלו דברי הגמרא במסכת קידושין (דף ל”א סוף ע”א) שאומרת: “יש מטחינו בריחיים ונוחל עולם הבא”. ורש”י שם מביא מה שמסופר בתלמוד ירושלמי (קדושין שם) על אדם אחד שנקרא לבוא למילואים בעבודה בצבא המלך, והבן שלו ידע שהמפקדים רעים ומכריחים לעבוד בלי קצבה ובלי רחמנות, כי אין מי יאמר להם מה תעשה ומה תפעל, וחשב מה לעשות במקרה הזה. אמר לאביו: אבא, אני העבודה שלי לטחון חטים בריחיים לאנשים שמביאים לי חטה לטחון להם (היום לקראת פסח עושים מצות עבודת יד, ויש כאלה שכתוב עליהם “מצות רש”י”, וכי יש מצות רש”י ורבנו תם?! אלא זה ראשי תיבות “ריחיים של יד”, והכוונה שטוחנים אותם ביד בעבודה קשה מאד), בוא תעבוד במקומי ותביא את האוכל לבני הבית שלנו, ואני אלך במקומך לעבודת המלך. אמנם העבודה הזאת קשה יותר, אבל מתי שתרצה תוכל לנוח ולשוב לעבוד, ולעומת זה בעבודת המלך אתה יכול לפגוש מפקד אכזר שלא יתן קצבה לעבודה. ועל זה הגמרא שם אומרת “יש מטחינו בריחיים והרי זה נוחל עולם הבא”. לכן בשאלה הזאת שהבן יודע שאבא שלו מובטל וצריך כסף לשכירות למכולת ולחשמל, עדיף לתת לו שיבוא לעבוד אצל הבן, אף על פי שהיא עבודה פיזית קשה, מאשר לתת לו שישאר במצב הזה. אמנם בסיפור בגמרא שם האב קיבל עבודה מאת המלך ואין לו אפשרות להיפטר מזה, וגם הבן נותן לו הוראה חד פעמית לטחון בריחיים. ואילו כאן הוא נותן לאביו עבודה מעצמו להרים ולעבוד קשה, וגם צריך לומר לו במשך כל היום להרים את הארזים וכדומה. אבל בכל זאת הדבר הזה נתון לשיקול דעתו של האבא, אם להיכנס לעבודה הזאת או לא, רק שהפרטים הטכניים אם לעבוד עכשיו או לרצף וכדומה יהיו בהם שינויים במשך היום, אבל עצם הרעיון אם לעסוק במלאכה הזאת הרי היא החלטה של האב, שבמקום להישאר בבית מובטל הוא מחליט לעבוד בעבודה הזאת. ולכן מותר לעשות את זה. אבל צריך לעשות כמו שכותב הרמ”א (שם): “וידבר פיוסים על לב אביו”, שיאמר לאביו מתחילה שזו עבודה קשה להרים ארגזים וכדומה, ואחרי שהאב יסכים לזה, יאמר לו בנחת ובנעימה: “אבא סליחה, צריך להרים את הארזים האלה”, שהדברים יישמעו נעימים יותר. ולא בלשון ציווי “תרים אותם” וכדומה. ועל זה הרמ”א כותב שנוחל עולם הבא. אבל זכותו של הבן לדרוש ולומר מה העבודה, שעל זה הוא משלם לאביו כמובן.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שאלה: אני סמנכ”ל בעסק של אבי, שהוא עסק מבוסס עם עשרות פועלים, ומידי כמה ימים מתקיימת אסיפה של הבכירים כאשר אבי ואני בראש האסיפה, ובה מציפים בעיות ומחפשים פתרונות. הרבה פעמים אני חולק על עמדתו של אבי, ואני חייב להביע את עמדתי. בנוסף אני מסתובב במפעל ולפעמים אני רואה פועל שעושה משהו לא תקין בכלל, וכשאני תופס אותו ואומר לו להפסיק ולעשות אחרת, הוא עונה לי “כך קבלתי הוראה מאביך”, האם מותר לי לומר לו: בכל זאת תפסיק ותעשה מה שאני אומר לך?

תשובת הרב: ובכן, כאשר עובדים עם האבא זה דבר טוב וחשוב מכמה בחינות, גם שהרבה פעמים עוזרים לו וזו מצות כיבוד הורים, וגם שהאבא אוהב שהבן שלו לידו, ובנוסף אין כמו הבן שעובד עם כל הנשמה במפעל חיים של ההורים, והוא טוב יותר מכל עובד אחר. אבל מצד שני צריך לדעת שבמקרה כזה הבן צריך להיזהר הרבה בהלכות כיבוד הורים. והנה בשאלה הזאת יש כמה בעיות בהלכה, ונתחיל בבעיה הקלה ביותר אבל צריך להזכיר גם אותה. בדרך כלל הישיבה באסיפה היא בסדר של מעמדות, בראש המנכ”ל ולידו הסמנכ”ל ואחריהם המנהלים והעובדים הבכירים והשאר בשולי האסיפה, וצריך לדעת שאם הבן יושב ליד אביו הרי הוא מראה את עצמו ברמה שלו, ויש בעיה הלכתית בזה. כך כותב מרן בבדק הבית (בתחלת סימן ר”מ) בשם ארחות חיים (ח”ב סי' ה'). ולומדים את זה מיהונתן בנו של שאול, שלא היה יושב ליד אביו אלא דוד היה יושב ביניהם, וכאשר דוד לא הגיע  – “ויפקד מקום דוד”, אבנר ישב ביניהם. מה הטעם? רש”י שם בספר שמואל א' (כ' כ”ה) מסביר שכאשר יושבים במסיבה זה לא כבוד לאבא שהבן יישב ליד אביו, אלא צריך שיהיה כסא אחד הפרדה ביניהם. עד כאן. אמנם זה לא מדובר בבית הכנסת או בשמחות וכדומה, כי שם לא יושבים על פי סדר מעמדות, ולכן זה מותר (בן איש חי ש”ב פרשת שופטים ס”כ, הליכות עולם ח”ח עמ' קמד). אבל במקומות שיושבים על פי סדר מעמדות כמו באסיפה של הנהלת הצוות, אסור לבן לשבת ליד אביו ממש. אלא אם כן אביו קרא לו שיישב לידו, שאז כולם רואים שהאב מחל על כבודו בזה. זו נקודה ראשונה שצריך לשים לב לזה. אבל הבעיה החמורה יותר, במה שכתב מרן השלחן ערוך (סימן ר”מ ס”ב): לא סותר את דבריו, ולא מכריע את דבריו בפניו, אפילו לומר “נראין דברי אבא”. וזו גמרא מפורשת במסכת קידושין (דף ל”א ע”ב). מה הפירוש? אם אביו אומר לו דבר מסויים, אסור לו לסתור דבריו ולומר לו שאינו צודק. ויותר מזה, אם למשל אביו מתווכח עם כמה אנשים, בין בדברי תורה ובין מילי דעלמא, אסור לומר לאנשים “אבא שלי צודק”. וצריך לדעת, שהדבר הזה קשה ומצוי הרבה, ובפרט כאשר נמצאים בבית כולם ביחד, ויכול לקרות שאומרים “אבא אתה לא צודק”, או “אמא את לא צודקת”, שזה מצוי הרבה. ואני לא יודע כמה אנשים לא נכשלים בדבר הזה. אבל זו גמרא ערוכה וסעיף בשלחן ערוך מפורש: “ולא יסתור דבריו ולא יכריע”. וזה בכל דבר ולא רק בדברי תורה. ומה הפתרון לזה? כאשר האבא אומר דבר מסויים והבן דעתו אחרת, אפשר לשאול אותו: “אבא, אבל איך נתמודד בבעיה פלונית?”, ובאופן כזה שמציג את הבעיה בצורה של שאלה לאבא, אין בזה פגיעה בכבוד האבא, ויכול לעשות את זה. אותו הדבר כאשר רוצה להכריע את דבריו של אביו, יכול לפנות לחולקים על דעתו בשאלה: “איך תעשו אחרת? והרי תיווצר בעיה פלונית”. באופנים האלה מותר להלכה לעשות את זה. אפשרות שלישית ולדעתי מומלץ לעשות אותה, לבקש מהאבא מחילה בפני כולם, ולומר לו: “אבא מחילה, אם תרצה שאביע דעתי תמחל לי”. מן הסתם האבא יסכים לו, וממילא הבן יכול גם לסתור את דבריו וגם להכריע כדברי האבא. אבל אם לא יבקש מחילה בוודאי שיכול להיכשל בדברים האלה ח”ו. והמחילה של האבא מועילה פעם אחת ולתמיד. אבל צריך שכל הנוכחים באותו מקום יידעו שהאבא מחל לו על זה, מפני שאם לא יבקש מחילה בפני כולם – יבואו לידי חשד שעובר על דברי תורה ח”ו (וכעין דברי מהרש”ל בים של שלמה קידוישן פ”א ס”ס ע”א). אבל גם אחר שביקש וקיבל מחילה מאביו, צריך להשתדל כמה שיותר לומר את דבריו בכבוד. כי לפעמים יכולה להיות מילה פוגעת, וזה בזיון לאב, ואף על פי שאב שמחל על כבודו “כבודו” מחול (ש”ע יו”ד סימן ר”מ סי”ט) – אבל אין בזיונו מחול (הריב”ש ס”ס ר”כ. ועוד). וגם לפעמים אחרי שהאב מוחל על כבודו הוא חוזר בו ובליבו פנימה אינו מוחל על כך ובזה אין כבודו מחול (שו”ת שבט הלוי ח”ב סי' קיא אות ב). ועוד שגם אם מחל על כבודו, לדעת פוסקים רבים אם מכבדו מקיים מצות עשה מן התורה (ברכי יוסף ס”ק יב ושיורי ברכה סק”י).
ולגבי השאלה הנוספת, במקרה שהוא מעיר לאחד העובדים שיעשה אחרת ממה שאביו אמר לו לעשות, להלכה יכול לומר לו את זה, כיון שהוא לא אומר אם אביו צודק או לא הרי זה לא נקרא שסותר דברי האב, אלא שהוא מתעלם מזה ונותן הוראה לעשות אחרת. לכן מותר לעשות את זה. [וגם זה לא בפניו, וזה יותר קל. עי' בט”ז סימן ר”מ סק”ג, ובהליכות עולם ח”ח עמ' צ].

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מתוך התכנית מבית ההוראה ששודרה בערוץ “קול ברמה” ביום ראשון כ”ב תשרי תשפ”א, השידור ברדיו מועבר מדי יום ראשון בשעה 12:00 בצהריים, בית ההוראה פתוח 24 שעות, בטלפון: 03-5500228, התשובות שוכתבו בעלון הלכות מעשיות גליון קי”ד.

לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא
למאמר הקודם

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרב מצליח מאזוז

899
904
5

מאמרים חדשים

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew