עולם המוסר הספרדי נחשף

כל דרשן המוזמן לשאת דרשה קצרה, יודע כי אין מתאים יותר מלהעביר רעיון שמוסר בצדו. כאשר נקרית הזדמנות שהציבור מטים אוזנם לשמוע דבר-תורה קצר, ודאי עדיף שבזמן הזה ישמעו חידוש עם מוסר השכל.
 
דא עקא, שהחיפוש אחר רעיון מוסרי על פרשת השבוע, לעתים עולה ביגיעה רבה. מדפי הספרים אמנם מלאים עד אין קץ בספרי חידושים ופרפראות על התורה, אך רוב הרעיונות המובאים בהם בדרך כלל אינם מוסריים. מורגש איפוא היטב חסרונם של ספרים הכוללים רעיונות מוסריים הנלמדים מפסוקי התורה (בסגנון הספר “לקח טוב”). בפרט קשה למצוא רעיונות כאלו מרבותינו חכמי המזרח, עד שלא שומעים כמעט מהדרשנים מוסרים מרבותינו הספרדים.
 
גם אחר שמוצאים רעיון מוסרי, פעמים רבות מתקשה הדרשן למצוא סיפור קולע שיתאים להשלמת תמהיל הדרשה. וכבר המליצו 'אין המדרש עיקר אלא המעשה'…
 
כל זה עמד מול עיניו של איש החזון והמעש, מורנו הגאון רבי צמח מאזוז שליט”א, שיזם את הוצאת סדרת הספרים “אוצרותינו” על התורה, הכוללת מסע אל אוצרות התורה לאור חידושיהם ולקחיהם של רבותינו הספרדים, שזור בסיפורים ומשלים.
 
וברוך ה', אשתקד יצא לאור הכרך הראשון על חומש בראשית, וכעת לרגל תחילת הקריאה בחומש שמות, יצא לאור הכרך השני על חומש שמות, כאשר בכל שנה עתיד בע”ה לצאת כרך נוסף. החלק הראשון, כבר קנה שביתה בכל אתר ואתר, והפך לחלק משלחן השבת של רבבות בתים בישראל, כאשר רבים מופתעים לגלות לראשונה את עולם המחשבה והמוסר הספרדי פרוש במלוא הדרו לפני הקורא על סדר הפרשיות.
 
תשומת לב מיוחדת הוקדשה לבחירת המאמרים בספר. הובאו במסגרתו רק מאמרים הכוללים רעיונות מוסריים הנלמדים בצורה פשוטה מפסוקי התורה, מתוך אוצר משנתם של רבותינו חכמי הספרדים, תוך שימת דגש מיוחד לרעיונות קליטים ומעשיים. לא הובאו רעיונות של דרש ורמז אלא רעיונות פשטיים שניתן ללמוד מהם לקח מוסרי, עם עדיפות לרעיון עם קושיא ותירוץ. וזאת בשילוב משלים ומעשיות, עובדות והנהגות, מחכמי כל החוגים והעדות, תוך הקפדה לא להביא סיפורים קיצוניים ומוגזמים שבדרך כלל אין להם מקור מוסמך.
 
“בתחילת המלאכה”, מספר המחבר בהקדמתו, “חשבנו לתומנו שמא באמת אין הרבה רעיונות מוסריים על התורה מחכמי הספרדים, שכן למרות ספריהם הרבים של חכמי ארצות המזרח, רבותינו הראשונים עסקו בעיקר בחקר פשוטו של מקרא, ולכאורה קשה להציל מכתביהם פניני מוסר, ואילו ספריהם של האחרונים עוסקים בעיקר בחידושים למדניים או ברמזים. אך ככל שהתקדמה העבודה, השתאינו מִכַּמּוּת הרעיונות שניתן לדלות ממשנתם של רבותינו (עד שהוצרכנו להותיר הרבה מהם לסידרה נוספת). מהם מצאנו פנינים יקרות שלא שזפתם עין, ומהם מצאנו לקחים מאלפים המיוסדים על עומק הפשט. לא-פעם הופתענו גם למצוא רעיונות מוסריים שרגילים להביאם מבעלי המוסר של דורנו, וכבר רבותינו הספרדים הקדמונים עמדו עליהם (אם כי כתבו אותם בקצרה, ואנו פיתחנו את הדברים)”.
 
מרן הגאון ראש הישיבה שליט”א בהסכמתו לספר יצא מגדרו וכתב כי “כל המכניס ספר זה לביתו, והוגה בו מדי שבת בשבתו, ימצא בו “עונג שבת” אמיתי”.
 
אין ספק שהספר ימלא חלל גדול, ויתן את הכבוד הראוי לחכמי כל העדות שיהיו שפתותיהם דובבות ודבריהם ומעשיהם יחדרו ללבבות.