Menu

הנס שבטבע

 

רופא שבדק את הגראי''ל שטיינמן זצ”ל בערוב ימיו, אמר לו בסיום הבדיקה: “כבוד הרב, אתה חי כל רגע בנס…”.

מיד החזיר לו הרב “גם אתה!”.

*ידועה קושייתו המפורסמת של מרן הבית יוסף (סי' תר”ע): על מה ולמה קבעו חכמים להדליק נרות חנוכה שמונה ימים, הלא הנס קרה רק שבעה ימים, שכן ביום הראשון דלקו הנרות על פי הטבע מפך השמן שנמצא (כדאיתא בשבת כ”א ע”ב)?

מאות תירוצים נערמו במרוצת הדורות סביב קושיא זו, ואף מספר חיבורים נכתבו כדי ללקט את שלל התירוצים ולקבצם אל מקום אחד.

את אחד התירוצים המעניינים שיש בהם מסר נפלא לענייננו, אמר הסבא מקלם, ר' שמחה זיסל ברוידא זצ”ל (חכמה ומוסר ח”ב מאמר ס”א), וכדלהלן:

מדוע בכלל עלינו לזכור היום את נס פך השמן? מה נוגע לנו זה שהמנורה דלקה בבית המקדש לפני אלפיים שנה? אלא שנס זה מלמדנו, שכמו ששמן של נס אינו דולק לפי חוקי הפיזיקה, רק מפני שמלך מלכי המלכים מצוה עליו לדלוק, כך גם שמן טבעי אינו דולק אלא מכח גזרת ה'. ואם היה ה' מורה לחומץ שידלק, גם היה דולק, וכמו שאנו רואים בגמרא בתענית (כ”ה ע”א) המספרת על רבי חנינא בן דוסא, שראה את בִּתּוֹ בליל שבת עומדת עצובה על יד הפמוטים. שאל אותה: “מה ארע לך בתי?”, ענתה כי בטעות שמה חומץ בנר במקום שמן, ותיכף יכבו הנרות. ענה לה רבי חנינא בפשטות: “מה אכפת לך? מי שאמר לשמן שידלק, יאמר לחומץ שידלק!”. ממשיכה הגמרא ומספרת שהנר דלק עד מוצאי שבת, ואפילו השתמשו בו כנר להבדלה. אצל גדולי ישראל, נס וטבע היה אחד בשבילם, והם לא התפעלו מהנס יותר מאשר מהטבע.

בעומק ההתבוננות, אין הבדל מבחינת הקב”ה בין ההדלקה הטבעית של הנר הראשון בשמן, לבין ההדלקה הנסית של הנרות ביתר שבעת הימים. אלא שבדבר שהאדם מורגל בדרך כלל אינו מתפעל, ואילו כשרואה דבר חדש החורג מטבע העולם מתפעל מהשגחת הבורא.

מעתה, אם נחוג את חג החנוכה שבעה ימים בלבד, ייראה הדבר כאילו ישנו הבדל בין שמן של נס לשמן של טבע. על כן קבעו חז”ל חנוכה לשמונה ימים, כדי להראות שאין הבדל בין נס לטבע. בשבעה מימי חג החנוכה הנציחו חז”ל את הנִּסִּיּוּת שמעל לחוקי הטבע, בכך שהשמן דלק שבעה ימים מעבר ליום האחד לו נועד מלכתחילה להספיק, וביום השמיני, חוגגים את הנסיות שבתוך הטבע, בעצם העובדה ששמן אכן דולק, אפילו יום אחד.

*הגאון רבי עזרא דנגור זצ”ל (רבה של בגדאד) בספרו “עדי זהב” מסביר כי בחטא מי מריבה משה ואהרן רצו למעט בנס ולכן הכו בסלע ולא דיברו. ואמנם נכון הדבר שמצד האדם עליו למעט בנס לבל יתמעטו זכויותיו (עיין רמב”ן בראשית ו, יט), “אבל מצדו יתברך, אין בין פלא לפלא ולא כלום, כקטן כגדול כמוהו כאין נגדו, והיה שם חסרון בקדושת שמו. וזהו אומרו 'יען לא האמנתם בי', כי מצדי אין בין פלא לפלא ולא כלום, והיה לכם להקדישני לעיני קטני אמנה כאלה”. ובמקום אחר על הפסוק “היפלא מה' דבר” (בראשית יח, יד), פירש הרב עדי זהב ש”פלא” היינו דבר הנשגב ומופלא מבינתנו. ולכן לא שייך המושג “פלא” אצל הקב”ה, כי אין שום קושי לפניו. הפלא הוא רק מנקודת מבטינו. ולכן מה נואלו המתמיהים על הנפלאות שהבטיחונו הנביאים, ומדוע אינם תמהים על השמים והארץ, שזה פלא לא פחות גדול…

לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא
למאמר הקודם

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרב עובדיה חן

4
10
298

מאמרים חדשים

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן