דברי מרן שליט’’א בקבר רבי יהודה הנשיא

לפניכם דבריו המלאים של מרן שליט”א, למעבר לגלריית התמונות לחץ כאן

כמה זמן עבר מפטירת רַבִּי, מישהו יודע? למעלה מאלף ושמונה מאות שנה!! שהרי רב – תלמידו של רבי, ירד לבבל מאה וחמשים שנה אחרי החורבן, וזה היה אחרי שלש עשרה שנה בויכוח עם רבי חנינא (עיין יומא פ”ז רע”ב וברש”י שם). נעשה חשבון מאז ועד היום, יוצא שעברו אלף ושמונה מאות שנה ומעלה.

רבי, ברגע האחרון שלו, הרים עשר אצבעותיו כלפי מעלה, ואמר: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא נהניתי מן העולם הזה אפילו באצבע קטנה… (כתובות קד.) ויש קושיא על זה, שהרי אמרו (ע”ז יא.) שלא פסק מעל שולחנו צנון וחזרת. תוספות (שם ד”ה צנון) מתרצים, שאמנם כן – לא פסק מעל שולחנו, אבל רק בני ביתו ואוכלי שולחנו אכלו, והוא לא אכל. ויש תירוץ יותר טוב, של הגר”א. הוא אומר, שכשאדם אוכל לשם שמים, הוא לא נהנה מהעולם הזה. זה הגר''א אומר (בביאורו לש”ע א”ח סימן רל”א).

רבנו הקדוש היה סמל השלום. הוא אמר לפני פטירתו: יה”ר מלפניך שיהא שלום במנוחתי (כתובות שם). איך נדע שהוא היה סמל השלום? המשנה הראשונה שלו בש”ס, במסכת ברכות, אומרת: “…עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר”. ורבי אליעזר היה במחלוקת גדולה עם סבו רבן גמליאל דיבנה, וברכוהו – חס וחלילה נידו אותו, ואחר כך רבי אליעזר היה בכעס, ורבן גמליאל נפטר בגלל נפילת אפים שלו (בבא מציעא נט:). לכן רבנו הקדוש מתחיל את המשנה בדעתו של רבי אליעזר, להראות כי בעולם הבא אין מחלוקות.

ועוד דבר. כשנחלקים רבי מאיר ורבי יהודה, רבי מביא קודם את דעת רבי מאיר, והרי רבי מאיר פגע בכבוד אביו של רבי יהודה הנשיא – רבן שמעון בן גמליאל, והיו קוראים לו אחרים, עכשיו נגמר, גַּם אַהֲבָתָם גַּם שִׂנְאָתָם גַּם קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה (קהלת ט, ו) (עיין הוריות דף י”ג ע”ב).

רבנו הקדוש היה – איש שכולו יושר, איש שכולו ענוה, איש שכולו שלום. כל המחלוקות וכל השטויות שיש בעולם הזה לא היו לו.

ועוד ראיה. בפרק תפלת השחר (ברכות כו.) אמרו: תפלת השחר עד חצות, רבי יהודה אומר עד ארבע שעות. תפלת המנחה עד הערב, רבי יהודה אומר עד פלג המנחה. תפלת הערב אין לה קבע. מה פירוש אין לה קבע? אם הכוונה – כל הלילה, תגיד 'כל הלילה'! אלא, לומר לך, שההלכה היא כמ''ד תפלת ערבית רשות (גמרא שם דף כ”ז ע”ב).

וזה לא כל כך מובן. כי בתחילה, המשנה נותנת לך את השעות של התפלות: תפלת השחר – עד חצות, מנחה – עד הערב, תפלת מוספין – כל היום. ובאמצע מכניס לך 'ערבית – רשות', מה זה?! 'תפלת ערבית – כל הלילה' היה צריך לומר! על זה אמרו המפרשים, הרשב''א בתשובה, ורבנו יונה והגר''א ואחרים, שיש במשנה שני דברים: יש פשט ויש דרש. 'אין לה קבע' – הפשט הוא עד הבוקר. אבל למה המשנה לא אמרה כל הלילה? באה לרמוז לך שתפלת ערבית רשות. אבל יש פה קושיא, למה שהמשנה לא תגיד בצורה ברורה – תפלת ערבית רשות? אתם יודעים למה?! כי סבו של רבי יהודה הנשיא שהוא רבן גמליאל – אומר שתפלת ערבית חובה, ורבי יהושע אומר – רשות, והיתה מחלוקת גדולה עד שהורידו את רבן גמליאל מנשיאותו. ומה יכתוב רבי יהודה הנשיא? רשות?! בניגוד לדעת סבא?! ככה עושים?! לכן עשה את זה ברמז, כי היה בורח ממחלוקות. לכן זכה שנקבר בציפורי – 'יהודה הנשיא' עולה 396, ציפורי (כמו שהוא בגמרא כתובות דף ק”ג סע”ב – עם י') ג”כ עולה 396, ואם נכתוב צִפּוֹרִי בלי יו''ד (כמו שהוא ברש”י שם. וכן נכון כי הפ''א דגושה), יעלה בגימטריא 'דוד בן ישי'. ולמה? כי רבי היה דור שביעי להלל הזקן, שהיה מזרע דוד המלך (כתובות סב:), זכותם תגן עלינו ועל כל בני ישראל, אמן.

המשניות שאמרנו, יעמדו לרפואת כל חולי עמו ישראל, ולהצלחת עם ישראל, שיבוא המשיח כמה שיותר מהר! אין לנו כח לחכות יותר!