ראש חודש

הדברים הבאים מופנים לכלל הרבנים שהשיבו באתר על שאלות בנוגע לברכת ההלל בראש חודש: מנהג הברכה על ההלל בר"ח אינו ייחודי לקהילות ג'רבא ותונס, המנהג לברך על ההלל בציבור נהג ברוב ככל עדות הספרדים בחו"ל ואף חלקם בא"י בדורות הקודמים כמו שפסק ר' יוסף קארו ז"ל בפירוש בבית יוסף וכיש אומרים קמא בשו"ע וכדעת רוב ככול הגאונים והראשונים (חמישים במספר) למעט הרמב"ם שהוא דעת יחיד (ויש שכתבו לצרף גם את רש"י והרמב"ן אך להם שיטות ייחודיות בנושא זה, והרי"ד) אבקש מכבוד הרבנים המשיבים בעניין ברכה על ההלל בראש חודש לקרוא בעיון רב את דברי רבי משה כלפון הכהן בשו"ת שואל ונשאל סימן כ"ט- ל' . ואשמח אם יחזרו בהם. אין שום סיבה לבטל מנהג כה קדוש ומבוסס, זהו אחד המנהגים המוסכמים ביותר בעם ישראל. יש לי עוד הרבה מה לכתוב בנושא אך השתדלתי לקצר ככל האפשר רק כדי להעיר את תשומת לבכם. דברי רבי משה כלפון הכהן זצוק"ל מדברים בעד עצמם ומקווה אני שיספיקו. בברכת יישר חילכם לאורייתא. יעקב.

1) בחזרת העמידה כשאין כהנים - האם מותר לשנות הנוסחה ולומר: ״ברכנו בברכה המשולשת הכתובה בתורת משה עבדך האמורה״ וכול׳ ״ 2) כשאין מנין מברכים בהלל ״לגמור״ או ״לקרוא״? 3) כשאין מנין מברכים ברכה אחרונה בהלל?

האם מותר לסרוג להנאתי בראש חודש לעצמי?

ראיתי בסידור איש מצליח שכתבו בשם הגאון הרב מצליח הי"ד זצ"ל שאם יש זמן ראוי שהמתפללים יקפלו את התפילין אחרי הקדיש, קודם מוסף של ראש חדש, ואין לחוש להפסק כי לעולם הקדיש הולך על מה שלפניו. ושאלתי היא, אם כן מדוע כתב במשנ"ב סימן נד ס"ק ו, שאע"פ שמותר להפסיק לצורכי מצווה בין ישתבח ליוצר [אפילו שעל ההפסק שם אמרו שעבירה בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה], מ"מ בין קדיש לברכו אין להפסיק אפילו לצורך מצווה. וכ"כ רמ"א בסעיף ג שם שלא יברך שם על טלית ותפילין. ואם הקדיש הוא רק על מה שלפניו, מה הבעיה להפסיק שם?