כריעה בעת עלינו לשבח
לא חייב לכרוע
הדברים הבאים מופנים לכלל הרבנים שהשיבו באתר על שאלות בנוגע לברכת ההלל בראש חודש: מנהג הברכה על ההלל בר"ח אינו ייחודי לקהילות ג'רבא ותונס, המנהג לברך על ההלל בציבור נהג ברוב ככל עדות הספרדים בחו"ל ואף חלקם בא"י בדורות הקודמים כמו שפסק ר' יוסף קארו ז"ל בפירוש בבית יוסף וכיש אומרים קמא בשו"ע וכדעת רוב ככול הגאונים והראשונים (חמישים במספר) למעט הרמב"ם שהוא דעת יחיד (ויש שכתבו לצרף גם את רש"י והרמב"ן אך להם שיטות ייחודיות בנושא זה, והרי"ד) אבקש מכבוד הרבנים המשיבים בעניין ברכה על ההלל בראש חודש לקרוא בעיון רב את דברי רבי משה כלפון הכהן בשו"ת שואל ונשאל סימן כ"ט- ל' . ואשמח אם יחזרו בהם. אין שום סיבה לבטל מנהג כה קדוש ומבוסס, זהו אחד המנהגים המוסכמים ביותר בעם ישראל. יש לי עוד הרבה מה לכתוב בנושא אך השתדלתי לקצר ככל האפשר רק כדי להעיר את תשומת לבכם. דברי רבי משה כלפון הכהן זצוק"ל מדברים בעד עצמם ומקווה אני שיספיקו. בברכת יישר חילכם לאורייתא. יעקב.
דברי מרן הגאון רבי כלפון משה הכהן זצ"ל ידועים לנו, ושם רק ביאר שגם לדעת מרן אפשר לברך במקום שנהגו לברך, ולא בא"י שנהגו ע"פ הרמב"םלא לברך. וכבר זיכנו ועולי ג'רבא עלו ארצה כשמלכם בראשם, מרן הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל (שהיה ברבנות בג'רבא עם מוהרמ"ך), והורה שבישובים החדשים שנוסדו ע"י עולי ג'רבא ימשיכו במנהגם, ובערים הגדולות אמרינן קמא קמא בטיל (ונדפסה תשובתו בשו"ת שמחת כהן מהד"ב חאו"ח סי' ק"א). והחרה החזיק אחריו, תלמידו השואל הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל בספר שיירי הנפש (מע' ב' אות ד') שכן הם נוהגים ע"פ דבריו בנתיבות. ע"ש. וע"ע בספר למען ידעו דורותיכם ח"ב (סי' ט"ו).