Menu

גמרא ומשנה

שאל את הרב

מדוע מחייבים בממון עדים זוממים שהוזמו?

הסמ”ע שם מעיר הערה אחרת. ואכמ”ל.
לגוף שאלתך. מבואר בראשונים (ע’ תוס’ בבא קמא דף ד’ ע”ב ד”ה ועדים וברמב”ם פ”כ מהל’עדות ה”ב) דבממון לא שייך כאשר זמם ולא כאשר עשה, דהממון אפשר בחזרה. ע”ש.

ביאור כוונת רש"י (סהנדרין י"ד ע"א) "זקן – בא בימים"

כל עצמו של רש"י לא בא אלא לבאר את המושג "זקן ממש", כיעו"ש.

וייתכן מפני שבתחילת העמוד שם נזכר בפשיטות המושג "זקן" במשמעות של ת"ח (וסמך חמשה "זקנים" וכו'), לכן ראה רש"י צורך לבאר שזקן ממש אינו דוגמת הנזכר לעיל בסמוך, אלא מבוגר בשניו.

ביאור בדברי התוס’ (זבחים דף ס"ט ע"ב)

לפום ריהטא לא נזכר בתוס' שם שהחיוב על אכילת בשר זה הוא משום נבילה, אלא רק כתבו שהבשר מטמא כפורש מן הנבילה. ולעולם אפשר שיהיה איסור אכילתו משום אבר מן החי.

ביאור נוסח הגמ’ (ב"מ ו’ ע"א) "היכי דמי אי דשתיק אודויי אודי ליה" וכו’

כוונת הגמ': אי דקא צווח (-אם כן אע"פ שכעת שחבירו מוחזק לבדו, מכל מקום אין זוחזקה שנאמר המוציא מחבירו עליו הראיה), דמאי הוה ליה למעבד (-הרי בעל כרחו נטלה ממנו).

ביאור הגמ’ בשבת בדין כוורת שאינה רחבה ו’ טפחים

מפשטות הגמרא משמע דאם זרקה על צידה ודאי שחייב (שהרי עיקר טעמו של רבא שכיון שא"א לקרומיות וכו', וזה לא שייך כשנחה על צידה), אך י"ל דהגמרא נקטה מילתא פסיקתא דפטור בכה"ג דזרקה על שוליה. וע' בחי' המיוחסים להר"ן שם. דהר"י מלוניל כתב דחייב והר"ן תמה ע"ד. ומ"מ בזרקה סתם נראה שחייב לדעת הר"ן הנ"ל כי אף שיש אפשרות שינוח על שוליה מ"מ כל שכיון למלאכה ונעשית די בזה לחייב, וראיה לדבר מהזורק אבן מתחילת ד' אמות לסוף ד' אמות דחייב (ע' בשבת דף צ"ו).

האם שיעור קביעות סעודה הוא לפי דרך רוב בני האדם או לפי הרגשת האדם עצמו

השיעור הוא כמו שכתב מרן הש"ע (או"ח סימן קס"ח סעיף ו') שיעור שאחרים רגילים לקבוע סעודתו עליו. וכך סיים שם להדיא "ואם אכל שיעור שאחרים אין קובעים עליו, אע"פ שהוא קובע עליו אינו מברך אלא בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש דבטלה דעתו אצל כל אדם". ע"ש. וכך נקטו הרבה אחרונים כרב חיד"א בספרו מורה באצבע וחזר ע"ז עוד בספריו שהשיעור לקביעות סעודה הוא ע"ב דרהם דהיינו שהשיעור הוןא קבוע כפי הרגיל אצל רוב בנ"א וכבר קדמו בשיעור זה הרב בית דוד בספרו (או"ח סימן פ"ב) וכ"כ שיעור זה הרב בא"ח (פרשת פנחס אות י"ט) והרב כף החיים (סימן קס,ח אות מ"ה). ויש עוד רשימה ארוכה ואם תרצה לעיין בזה ולרוות צמאונך עיין בספר חזו"ע על ברכות למרן עט"ר הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל עמ' נ"ט וס' ע"ש. וע"ע במ"ש בשו"ת כסף צורי הנד"מ (ח"א סימן ט') דבברכות אמרינן בטלה דעתו אצל כל אדם ולא הולכים לפי האדם עצמו כמבואר בגמ' (ברכות לה:). עש"ב.

מאמרים

בית של תורה או תורה בלי בית

אברכי משי שולחים את רעייתם בת הסמינר הצנועה והחסודה לעשות קריירה באקדמיה. בשביל מה? כדי שיהיה להם מה שנקרא ‘בית של תורה’, ולבסוף מוצאים עצמם בלי תורה, ולפעמים גם בלי בית…
הצג עוד פריטים
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew