השקפה

תחלה צריך לבדוק את ההצעה עצמה באופן פרטי, איך הבחור עצמו אם הוא חרד ויר"ש באמת, ובעל מידות טובות, כי אינו מספיק שהוא נקרא חרדי ולובש כובע וחליפה וגר בעיר כזו או אחרת, כי בעוה"ר הרבה שכלפי חוץ נראים כחרדים, אין תוכם כברם, ויש אנשים שכלפי חוץ נראים פחות, ובתוכם פנימה הם חרדים אמתיים, והם עיקר יותר.

ואם שתי ההצעות שוות, שכל אחד מהם באמת ירא וחרד ושאר מעלות טובות, יש לילך להצעה של הבחור החרדי, שהיהדות החרדית ברובה שמורה יותר, בזה יש יותר סיכוי שהבנים והנכדים ילכו ג"כ בדרך הישרה ולא יסטו ימין ושמאל, אם יחנכו אותם בדרך טובה ונוחה וימין מקרבת. ואף שגם אצל חרדי-לאומי, הרבה ממשיכים בדרך הנכונה, מ"מ שם אצל הרבה משפחות יורדים קצת וכו', מכמה סיבות.

ומ"מ העיקר יותר תלוי בהורים עצמם, איך השקפתם ויראתם חינוכם ותפלתם על הילדים. ויש לזכור, שבשמים אחר מאה ועשרים שנה אין שואלים את האדם, איך לבשת בעוה"ז, היכן גרת, והיאך נקראת כך או כך, אלא  שואלים אותו מה היו מעשיך, האם שמרת קלה כבחמורה, והתלבשת בצניעות, וכבדת את אחרים וכו' וזה תפקיד האדם בעולמו. ה' יזכנו.

– בשום פנים ואופן אל תסטור על פניו! זו השפלה משוועת שאחריתה מי ישורנה.

– גם כשנאלצים להכות ילד קטן, יהיה זה על היד וכיו"ב.

במקרה שלך שהוא כבר גדול כדאי שתתיעץ עם אנשי מקצוע איך להעמיד את ילדך על חומרת מעשיו. ויה"ר שיעלה בידך, ותרווה ממנו נחת דקדושה.

– כדאי שתעיין מ"ש מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בהליכות עולם ח"ח מ' קמ"ט – ק"נ בנוגע לעניין זה.

– לא שמעתי על התנגדותו של מרן ראש הישיבה לספר הנ"ל, אבל מתוך עיון בספר זה הדברים מסתברים.

– מחבר הספר (הגאון הצדיק ר' פסח אליהו פאלק זצ"ל), אמנם כוונתו הרצויה ניכרת מתוך כל שורה בספר לחזק את ענין הצניעות, אבל כנראה נשתבש אצלו פירוש המילה צניעות – ולשיטתו "צניעות" היינו כל מה שנהגו ללבוש אצל החרדים לפני 30-40 שנה. ותו לא.

ולכן מתיר לחבוש פאה נכרית (בתנאי שתהיה עדינה) ואוסר בתוקף ללבוש חצאיות ארוכות (ומתפתל בטעם האיסור), ןמהסס אם יש להתיר לגרוב גרבים שאינם בצבע הרגל, ועוד.

כמובן אין איסור ללמוד בספר, אך לא לסמוך על דבריו כהלכה למשה מסיני.

– שמעתי ממרן ראש הישיבה נר"ו שתקף בחריפות רבה את פסק ההלכה הנ"ל, אך לא תקף את הפוסק עצמו, וכמדומני שלא בכדי.

– בל נשכח שהנצרות נוצרה בעקבות רב שדחה את תלמידו בשתי ידיים, וכמוה גם ההשכלה באשכנז.

לעומת זאת מרן רה"י מקפיד שלא לדחות אבן אחר הנופל, אולי יש תקוה, ושב ורפא לו.

– לענ"ד אסור לבטל שידוך על וויכוח צדדי כזה.

– לגבי השבתות – עם רצון טוב אפשר למצוא הרבה פתרונות, כ"י ביקור לעיתים רחוקות יותר, או לכווין את זמני הביקור לשבתות בהם התפוסה בבית ההורים שלה מצומצמת ונסבלת.

– אני חושש יותר לגבי הילדים של האברך שישהו במקום כזה בשבת, ולזה צריך באמ למצוא דרך שלא תסכן אותם.

– מטבע הדברים לא היתה אמורה להיות התייחסות שלהם לנושא הרפורמה, מאחר ולא סבלו ממנה, אך בעקבות שאלתך חפשתי באוצר החכמה, ומצאתי שהגאון הנודע ר' ישראל משה חזן מחבר שו"ת כרך של רומי (נכדו של הראש"ל בעל חקרי לב) שהיה נחשב משכיל, פתוח, וליברלי, "גילה" את הרפורמה במסעותיו באירופה, וחיבר כנגדה (בשנת תר"ו) קונטרס "קנאת ציון", ובו תוקף בחריפות את הרפורמים בחרב ובחנית שלופה, (ויש עוד דוגמאות, והאריך בזה ד"ר מלאכי בספרו פרקים בתולדות הישוב הישן עמ' 336 והלאה. וכותב שעבר את האשכנזים בהתנגדותו לרפורמה).