Menu

השקפה

שאל את הרב

לבחור ביהודי כנשיא צרפת

“לפני עור” נראה שאין בזה, אבל צריך לשאול את הרבנים שם על מי הם ממליצים, ולעשות כהוראתם.

ספרי חיים ולדר

לקנות לכתחילה לא לקנות, לקרוא אפשר.

(מרן שליט”א ענה את התשובה בעל פה)

ספרי שד׳׳ל

צריך זהירות רבה. מצד אחד הוא דייקן מאד (גם הגאון ר’ יוסף חיים ז”ל מזכירו בפתיחה לספרו עוד יוסף חי דרושים, בשם החכם שד”ל), ומצד שני מגיה בתנ”ך כרצונו (ואפילו על תבל יתם, כרום כבוד ה’ ממקומו, ועוד) וכופר בקבלת חז”ל בדין מעשר עני, ומתגלח בתער, ועוד. היה בידי ספרו פניני שד”ל (מכתבים) לשבוע ימים, ואור וחשך משמשים אצלו בערבוביא.

(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1106).

 

מה מאפיין את דרכם בקודש של יוצאי תוניסיה?

כמו כל יהודי המזרח, הצטיינו יהודי תוניסיה (גם החילוניים שבהם) באמונת חכמים פשוטה ובכבוד עמוק לדת. היתה להם פשטות וישרות, אבל קשה להגדיר קווים עיקריים או דרך מסויימת בעבודת ה’ שהיתה להם, הם עשו מה שצריך – קמו בבוקר התפללו שחרית ולמדו תורה מעט, אח”כ אכלו משהו ויצאו לעבודה ומשם לבית הכנסת ולבית, וחוזר חלילה כל יום. אם רצונך לטעום משהו מזה, קח את הספר “דרכי משה” של ר’ כלפון משה הכהן זצ”ל (ערוך על סדר פרשיות התורה), ולמד בו על הפרשה מידי שבוע.
בנוגע למשנתו של הרב קוק זצ”ל – הוא היה הרב הראשי לישראל ומגדולי הדור בזמנו, והשפעתו היתה רבה על כל יהודי התפוצות, אך ככל הידוע לי לא היה שום קשר מובהק בינו ליהודי תונסיה, ולא בין יהודי תונסיה לבינו. ההתיחסויות של הרב קוק לפניות של רבני תונסיה ולהיפך, הגיעו בעקיפין ע”י תיווך מכלי שני ושלישי בלבד. (והמדובר על תכתובות בדברי תורה ולא בהשקפה. כי כמדומני ספרי ההשקפה של הרב קוק לא הגיעו לידם כלל).
בנוגע לתקומת ישראל בארצו, כרוב הרבנים גם רבני תונסיה ראו זאת בחיוב רב (אולי לזה התכוונת שהם אחזו בתורת הרב קוק), ועודדו מאד את העליה לארץ. אך הם התנו את העליה בשמירת מצוות מלאה כמו בחו”ל. לאותם אנשים שחשבו שאולי ייחלשו ברוחניות מחמת העליה – המליצו הרבנים להשאר בחו”ל ולא לעלות (הדברים מתועדים בספריהם, אך לא כאן המקום להאריך ולפרט).
לנו יש הרבה מה ללמוד מהתמימות והאמונה של אבותינו בתונסיה, גם מהאנשים הפשוטים שבהם, מיראת השמים האמתית שלהם, מההידור במצוות שנהגו בהם. והלוואי יגיעו מעשינו למעשי אבותינו.
עלה והצלח!

מה דעת ההלכה באיזון בצ’אקרות?

יש עירפול גדול בנושא, היות ומוסכם על הכל שהתיאוריות של הרייקי על הצ’אקרות והמרדיאנים ואנרגיית-צ’י וכו’ וכו’ – כל אלה הגיעו אלינו ממקדשי העבודה זרה של המזרח הרחוק. אלא שיש חכמים ש”צינזרו” את הרייקי מכל סמלי העבודה זרה או שהחליפו אותם בסמלים אחרים, אבל השאירו את בסיס התיאוריה (בדרך כלל מדובר על המשכת אנרגיה שמגיעה מן המטפל שקיבל אותה מרבו, ורבו מרבו, ורבו מרבו, עד הנזיר הזקן היושב במקדש בהודו/בטיבט…) ולכן למרות השינויים הקוסמטיים שעברה התיאוריה הנ”ל, עדיין יש חוששים בעיקרה לכח של עבודה זרה. מי שמיקל – יש לו רבנים גדולים שהתירו (בתנאים מסויימים), אבל הדבר אינו “חלק” כלל מבחינה הלכתית.

ללכת לדוג לצורך שלוות הנפש

אם אתה מרגיש צורך אמיתי להירגע, וזה הדבר היחיד שמרגיע אותך, אפשר להקל. (ויש כמה חילוקים בין הנדון שלנו לנדון המובא בשו”ת נודע ביהודה מה”ת חיו”ד סי’ י’. ואכמ”ל).

 

מאמרים

מצווה גוררת מצווה

את הקמח בתוך בד עטפה, והניחה אותו על כתפה. ואז לפתע רוח סערה הגיחה, ואת שקית החיטים להעיף הצליחה. הישר אל גלי-הים ה’סער’ הטילם, והקמח אבד ונעלם. ותלך ודמעתה על לחיה אין לה מנחם,

פרשת תזריע – ברית המילה מקיימת את העולם

וביום השמיני ימול בשר ערלתו (יב. ג)

לקריאה

פרשת שמיני – נשמת המצוה

ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה’ תעשו

לקריאה
הצג עוד פריטים
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew