- דף הבית
- שאל את הרב
- מסעדה בבין המצרים
שאל את הרב
מסעדה בבין המצרים
שאלות נוספות בנושאהאם מותר ללכת למסעדה עם הבעל בשלושת השבועות של בין המצרים
הרב מצליח מאזוז
מותר לזוג ללכת למסעדה בשרית עד ראש חודש אב גם אם יש בזה עונג ושמחה ולא נאסר אלא מראש חודש אב כמבואר בסימן תקנא
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
שאלות הבאות
בגד חדש בבין המצרים
מותר לקנות כל דבר עד ראש חודש אב
.כעת לא מברכים שהחיינו כמבואר בשלחן ערוך (סימן תקנא סי”ז) שטוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש.
אבל לקנות בלי לברך שהחיינו מותר.
וק”ו במכנסיים שלא מברכים שהחיינו.
רק מראש חודש אב ממעטין במשא ומתן של שמחה.
ואמנם יש מחמירים כבר מי”ז בתמוז להמנע מקניות,
וזו חומרא בעלמא שנמשכה מכך שלא מברכים שהחיינו.
ועכ”פ במקום צורך כמבואר בשאלה, ברור שמותר.
מסעדה בבין המצרים
מותר לזוג ללכת למסעדה בשרית עד ראש חודש אב גם אם יש בזה עונג ושמחה ולא נאסר אלא מראש חודש אב כמבואר בסימן תקנא
נישואין אחרי יז תמוז
בחזון עובדיה כתב שמנהג הספרדים בירושלים להחמיר בנישואין רק מראש חודש אב. מנהג האשכנזים ויוצאי ג’רבא להחמיר כבר מי”ז בתמוז וכן כתבו בבן איש חי בכף החיים ובברית כהונה.
עצבות בגלל סבל
כדאי להתחזק במצוה מסויימת, כגון צניעות,
תפלה באופן קבוע (אם אפשר- עדיף ג’ תפלות ביום לחוש לסוברים שאשה חייבת ג’ תפלות, כמבואר בתחלת סימן קו) וכדומה.
ובנוסף כדאי להיות בקשר עם רבנית שתתן חיזוק ועצות
מלבד שאין להזניח את הטיפול הרפואי כמובן.
אמירת תחנון
שלום וברכה
כנראה כוונתך ל “צדקתך”. והנה יש אומרים (בדעתו של מרן הרב עובדיה זצ”ל) שגם כשיש חתן אומרים “צדקתך”, ורק אם מחמת היום כראש חודש וכדו’ (לא מחמת איזו שמחה) לא היו אומרים תחנון בחול, אזי גם בשבת לא יאמרו צדקתך. ובנדון שלנו שגם החתן לא נמצא. נראה יותר שלכו”ע יש לומר צדקתך. וכן עשינו במעשה שבא לידינו. אך ודאי וודאי אם רואה שדבר זה גורם למחלוקת יאמר לעצמו בלחש ויניחם במעשיהם, שיש להם על מה שיסמוכו. חזק ואמץ.
זירוז כדי להימנע מניתוח קיסרי
תפני לרופא חרדי במעייני הישועה או בלניאדו
חשש לקט, עושק, גזל, ובל תשחית
מותר לקנות בחנויות שהזכרת . ואיסיף לומר לך, מותר לבעלי החנויות הנ”ל לעשות את מה שכתבת שהם עושים.
ואבאר דברי:
א. יתכן ועובדים הללו פשעו בשמירתם כגון שלא השגיחו יפה יפה, שעובד אחר לא יגנוב מהקופה. או שלא ספרו במדוייק את הכסף שקבלו. באופנים הללו הם חייבים מעיקר הדין לשלם גם אם בעל הבית לא תבע מהם. אך גם באופן שהיה אונס גמור בדבר, ומעיקר הדין היו פטורים מלשלם מכל מקום כלל בידינו כל תנאי שבממון תנאו קיים, ומתנה שומר חינם להיות כשואל. ולפיכך יכול מעסיק להתנות ולסכם עם הפועל שכל נזק שייגרם אפילו באונס יחול הנזק על הפועל. בפרט שבדרך כלל ברוב המקרים האלו אילו העובד היה יותר אחראי לא היה קורה מה שקרה . ואם ימתין בעל הבית עד שיוכיח לעובד את פשיעתו יכול הוא לאבד כל ממונו
ב. לגבי מה שהם משליכים את כל המזון ולא מניחים לעובדים לקחת זה נובע מכך שהם חוששים שעובדים יחביאו מזון או יגרמו ללקוחות לא לקנות כדי שישאר להם ויקחו הכל לעצמם .. ואין איסור בל תשחית אלא כשנעשה דרך השחתה אבל כל שנעשה לשמירת ממונו מותר ועיין מה שכתבתי בעלון הלכות מעשיות (מופיע כאן באתר ) גליון קצג תשובה א בענין השמדת יבול חקלאי
קדיש שהחלק עסוקים בפלאפון
צריך להתרות בפניהם שאם ימשיכו להתעסק בפלאפונים תופסק אמירת הקדיש,
שאף שאם הם עונים אין איסור ממש, מ”מ כבוד ה’ אנו דורשים ולא שיהיה זלזול חלילה.
ואם אחר ההתראה לא יחדלו מעיסוקיהם בפלאפון, אפשר להפסיק לפעם אחת ואז לדאוג שידעו חומרת הענין ולהתרות במי שמתעסק שמחמתו לא אמרנו הפעם קדיש.
ויזהר בשבוע הבא שיאמרו קדיש ויחדל מעוש’ק ידיו.
הצלחה רבה
הלבשת ילד בשני אנשים יחד
לא שמענו
+ טען עוד