מה הוקשה לרש"י במסכת בבא קמא

בשדי חמד כלל כ”ף אות ז’ כתב שיתכן כגון שהוא רק דבר זה ולא אחר. עיין שם.

1. שאלות מאוד כלליות ואי אפשר לומר חלילה שכל מי שלא שלומד בעיון תוניסאי טועה, אלא כל שמפרש פירוש בכוונת המחבר בדרך פלפול שלא עלה על ליבו של המחבר ואינו פשט דבריו הרי הוא טועה בהבנת דעת אותו מחבר
   וקוב”ה חדי בפלפולא אל לא להמציא פלפולים (אם אינם על דרך הפשט)
2. בישיבה לומדים בעיקר עיון גמרא ולאט לאט עולים גם לעיון בהלכה, כתיבת שותי”ם להתלמד וכו’. ובד בבד גם מתמלאים בבקיאות בש”ס ובהלכות המצויות, ומן הצד גם דקדוק וכו’ והכנת קריאת התורה בצורה מדויקת
3. יש עוד ישיבות שהולכים בדרכה של הישיבה חלק יותר וחלק פחות, אחד המרבה ואחד הממעיט

1. כך החליטו המדפיסים, וידוע בשם מהר”ל מפראג ז”ל שאמר אילוהוינא בתחילת ימי הדפוס הייתי מצוה להדפיס את פסקי הראש על הדף במקום התוס’, כי כל דבריו להלכה למעשה [כל זה לשון גאון עוזנו מרן ראש הישיבה שליט”א במבוא למשנה ברורה עם הגהות “איש מצליח”  ח”א ע”ש] אם כי התורה שבעל פה אמר שטוב שהודפס התוס’ ולא הרא”ש כי כך מתרגלים ללמוד ולעיין.
2. קשה לענות על שאלה זו אחר שכל אחד לפי עניינו, מצד אחד יש בפסקי הרא”ש חשיבות גדולה שמביא שיטות הראשונים להלכה, אכן חשוב לצרפם לבקיאות שיספיק כמה שיותר, ומצד שני אם יצרף לבקיאות יש חשש מצד “תפסת מרובה לא תפסת” וממילא עדיף לצרפו לעיון אך שלא יספיק הרבה, ונראה לכאורה שהוא לפני העניין, כמה זמן מקדיש לבקיאות וכל שלא יפגע בהספק של הבקיאות עדיף לשלב הרא”ש עם הבקיאות.
3. איני יודע כוונת מחבר אך הוא טוב לפסקי הלכות (אם היינו הולכים אחרי הרא”ש) וגם טוב לחזרה וסיכום על דברי הרא”ש

לא הבנתי השאלה, לא נזכר בגמ’ שהכסיף התחתון ולא הכסיף העליון דבר זה משתקף במזרח, רק אביי סבר שפני מזרח – ר”ל מזרח ורבא א”ל שזה אינו. ועכ”פ לא מבואר שדבר זה (הכסיף התחתון וכו’) משתקף במזרח.

(רק באופן כללי פני מזרח מאדימות ע”י השמש הנמצאת במערב ובלשון הגמרא: פנים המאדימים את המזרח).

כדברי רש”י שהזכרתם, מצאתי שכתב גם הרמב”ן בהשגות לספר המצוות (ל”ת שנ”ה). ולדידהו באמת נראה שגם גוי בכלל איסור זה. אבל בדעת התוס’ ע”כ לומר שאינם סוברים שהטעם הוא מפני שאין תופס קידושין, מחמת הקושיא שלכם. אלא כנראה ס”ל דאיסור זה כולל רק עבד שנכתב במפורש.

ודאי שאין כוונת הגמ’ שיש בו את הידיעות וההבנה שיש לע’ זקנים, אבל אפשר שהכוונה שיש בו דעה ברורה ומוצקה כמו שלהם, וכן יש לו יישוב הדעת שיש להם.

קושיא נכונה. וע’ ביד מלאכי כלל של”ח שהביא את רבנו יוסף דס”ל כמהרש”א, אך הביא שכל שאר הראשונים פליגי עליה (ובכללם הביא גם דברי רש”י שהבאתם), ותמה על מהרש”א כדבריכם.

ספר היוחסין לרבי אברהם זכות, מאמר שני ערך רב הונא בבלאה. ע”ש.

רש”י במקום (מסכת סוכה דף מ”ה ע”ב) מתרץ על זה, וזה לשונו: רואה אני לפי מעשי הבריות שבני עליה וכו’ ע”כ. מתבאר מדבריו שהוא לא ראה ממש את אותם בני עליה אלא הוא ראה את מעשי הבריות ומזה הוא למד שבני עליה מועטים הם.

אם המטרה היא להגיע לרמת עיון גבוהה (כמו שנשמע מסוף המכתב שאתם רוצים ללמוד ספרים כמו המשנה למלך וכו’) אין זה משנה אם תלמדו מסכת שלמה או סוגיות אלא שתלמדו ללמוד בעיון. ומכל מקום יש סוגיות ונושאים ששם העיון חזק יותר ושם אפשר להתלמד בזה.

אכתוב לכם כמה מקומות בש”ס שרגילים ללמוד בעיון בישיבה: פרק המפקיד ופרק הזהב במסכת בבא מציעא. מסכת פסחים פרק ראשון. קידושין פרק ראשון. מסכת שבת פרק כל הכלים. מסכת חולין פרק כל הבשר.