לכאורה נראה הכרחו של רש"י מכח זה, שהוא פירש מדבר קל כזה ואם היתה אשת איש לא היה שומע לה כלל. אבל אין בזה איסור זרע לבטלה כלל, כל שאינו בחוץ. ואיסור נדה – אפשר שמדובר שטבלה לנדתה שבזמנם היה מצוי שגם הבתולות טובלות (כמו שדיברו בזה הפוסקים גבי טבילת הבתולות לפני כיפור, עיין חזון עובדיה – ימים נוראים). ומצד בעילת זנות – אפשר שכיוון לשם פילגש שהיה מותר בזמנם. ושוב ראיתי להיעב"ץ בהגהותיו על הגמרא שכתב מעין זה, אלא שהוקשה לו לאידך גיסא א"כ למה נקרא דבר עבירה כלל? וכתב משום דגזרו על יחוד הפנויה, שאסור לבא על אשה שלא לשם אישות או פילגשות ולרבי אליעזר הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה, ואע"ג דלא קיימא לן כוותיה – אית בה משום זנות דרבנן, ומאן דעבר אדרבנן מותר לקרותו עבריין (שבת דף מ' ע"א), וגדר גדול גדרו בבעילת פנויה, עד שאפילו במקום פיקוח נפש לא התירוהו וכו'. ע"ש.
מיהו בעיקר דברי רש"י, ראיתי בהגהות הרב בן אריה ומהרש"ם שהעירו שבתלמוד ירושלמי מבואר להדיא שהיתה אשת איש, וציינו המדפיסים לחידושי הצל"ח. ומסתמא עמד על קושייתך שבאה לפי זה ביתר שאת. אך אינו מצוי כעת תחת ידי.