שאל את הרב
print
אא
בשיעורי תורה הן לפני ראש השנה והן לפני פורים, מזכירים לנו שמכיוון שעל הציבור לצאת ידי חובה, אין לענות "ברוך הוא וברוך שמו" על ברכות השופר ועל מקרא מגילה. והנה באחד השיעורים האחרונים אמר אחד מעולי ג'רבה שהשתתף בשיעור, כי לא זכור לו שאסרו על הציבור בג'רבה לענות ב"ה וב"ש על ברכות השופר והציבור היה עונה.
כמו כן מישהו הזכיר את הספר "חיים לראש" של רבי חיים פלאג'י שבו כתב הרב על הקידוש בליל הסדר: "ויזהיר המברך מקודם לבני ביתו לענות ב"ה וב"ש ואמן על כל ברכה וברכה בכוונה גדולה".
האם עניין אי עניית "ברוך הוא וברוך שמו" הוא מנהג או פסיקה מוחלטת?

הרב יהונתן מאזוז

עצם אמירת "ברוך הוא וברוך שמו" בברכות שורשו במנהג טוב שהביא הטור בסימן קכ"ד, ופסקו מרן בשלחן ערוך שם. ולאמרו בברכות שיוצאים בהם ידי חובה, הדבר שנוי במחלוקת עצומה בפוסקים, ודעת הגאון רבי חיים פלאג'י שהזכרת אכן להתיר. וכן היו נוהגים בג'רבא (עיין שואל ונשאל חלק א' חלק אורח חיים סימן כ"ה). אך דעת מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א בשו"ת חזון עובדיה (חלק ב' עמוד קכ"ט) שאין לענות מחשש הפסק, וכן דעת מרן ראש הישיבה שליט"א. וכן נהג מרן מייסד הישיבה זצ"ל, וכן פסק מורנו הרב בברכת ה' (חלק א' פרק ו' הלכה כ"ח).
ובפרט שמצוי שהמברך אינו ממתין שיסיימו לגמרי את הברוך הוא וברוך שמו וממשיך אלקינו מלך העולם, ונמצא שמחסרים השומעים כמה מלים בברכה. ומכל מקום אם ענה בהוב"ש והמברך המתין עד שסיים לגמרי לענות, יצא ידי חובה בדיעבד לכולי עלמא.

שאלת המשך:

כפי שציינתי בשאלתי יש בבית הכנסת שלנו מספר מתפללים מעולי ג'רבה שאוחזים במנהגם לענות ברוך הוא וברוך שמו גם בברכות שעליהם לצאת בהם ידי חובה. ויש כמובן את אלה שמתוך הרגל עונים ב"ה וב"ש על אף שלא התכוונו לכך לכתחילה. מכל מקום לעיתים המברך באמת אינו ממתין וממשיך במהירות את המילים "אלקינו מלך העולם" בחושבו שאם הציבור ישמע מילים אלו הציבור לא יענה. ואף על פי כן יש מי שעונה.
האם יהיה זה נכון להודיע לציבור שיותר נכון לא לענות ב"ה וב"ש ומאידך שהמברך ישהה מעט בכל מקרה?

הרב אדיר כהן

דבר זה מסור לרב הקהלה שמכיר צאן מרעיתו.
ואם אין רב קהלה, אם האחראים יודעים שהציבור מקבלים את האמת מפי מי שאמרה, יש להסביר להם בנועם, שאף שרבים נהגו בג'רבא ובמקומות אחרים לענות, מכל מקום רוב ככל גדולי רבני ג'רבא סוברים שהנכון שלא לענות בהוב"ש אלא שאין למחות בעונים, ועל צבאם מר זקני רבינו רחמים חי חויתה הכהן, וכן דעת הגאונים רבי משה זקן מאג'וז, רבי אברהם מגוץ הכהן, רבי מצליח מאזוז, רבי שושן הכהן, רבי יוסף סוסו הכהן, ועוד רבים מהם זצ"ל, ומהם אשר חיים עדנה (ואף מרן רבי כלפון משה הכהן מודה שכן יותר נכון שלא לענות, אלא שסובר שאין צריך לשנות המנהג אחר שיש להם על מה לסמוך). ראה כל זה במה שכתבנו באורך בס"ד בשו"ת ויען הכהן חלק א' (סימן י"ב אות ח').
ובפרט בארץ הקודש שכן הולך ופושט המנהג שלא לענות על פי דברי מרן הגאון רבי עובדיה יוסף נר"ו בספריו, שמזהיר על זה, שכן נכון יותר לנהוג, ולעשות כולם אגודה אחת.
ומה שיש עונים והחזן ממהר, כתבו כמה אחרונים שטעם זה לבדו יספיק כדי לבטל אמירת בהוב"ש (עיין בספר שושנים לדוד בברכות פרק ח' משנה ח', ובספר מטה יהודה סימן קכ"ד סעיף קטן ל', ובספר מעשה רב אות מ"ג, ובשו"ויען הכהן שם אות ט' וי'). ומכל מקום אם מתקנים שלא יענו בהוב"ש והקהל מסכימים לזה, וכמעט לא יהיה מי שיענה, א"כ אין צריך להנהיג להמתין זמן ממושך כדי אמירת בהוב"ש.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0