שאל את הרב
print
אא
1. האם יש הטמנה במקצת בדבר שאינו מוסיף הבל לדעת השלחן ערוך? ונפקא מינה האם מותר לעטוף בשבת במקצת, סיר הנמצא על השיש במגבת על מנת לשמור את חומו?
2. אם אדם עבר ושם תבלין בכלי ראשון שלא על האש, מה דין התבשיל במזיד או בשוגג? האם יש מקום להתיר במקום צורך (יש דעת הגהות מרדכי מובא בבית יוסף שכלי ראשון שהורד מהאש - כל שפסקה רתיחתו, אע"פ שהיד סולדת נידון ככלי שני, ולא כמו הב"י כנודע). ולכאורה חשבתי להתיר זאת מטעם מחלוקת הפוסקים כמבואר בפרי מגדים (סעיף קטן י')  ובמשנה ברורה (סעיף קטן ב').
3. האם אפשר לומר "מחלוקת הפוסקים" - בכל מקום, גם כשזו דעה יחידה ולהתיר או לא ?
4. האם מותר לשים מים שיצטננו על פלאטה בשבת, שהרי השלחן ערוך נראה שפסק כדעת רבנו ירוחם כמובא בסוף סעיף ח,  והרי ידוע שמים זה מצטמק ורע לו. והרי פסק השלחן ערוך (סימן רנ"ג סעיף ד) כדעת רבנו יונה, ומבואר שם שגם כששניהם יד סולדת אסור, כיוון שפסקה רתיחתן והוי ליה מבשל. אבל לכאורה הרי מים זה מצטמק ורע. והרי במנוחת אהבה (חלק ב פרק י הלכה כז) התיר במקום צורך לחמם מים. ובחלק א (פרק ג הלכה טו) כתב שאם שניהם יד סולדת מותר. והביא ביש מחמירים את מרן הרב עובדיה, ורצה לעשות ספק ספיקא. ולמה? הרי לכאורה אם פסק השלחן ערוך שמצטמק ורע לו מותר, לא צריך להתייחס לדעת רבנו יונה, והיה כותב כך שדעת השלחן ערוך כן. (מה דעת מרן הרב עובדיה לגבי חימום מים על פלאטה)?

הרב אהרן מאזוז

1. עיין למשנה ברורה (סימן רנ"ג סעיף קטן ט') שהיקל בזה לשיטת הרמ"א, דהטמנה במקצת לאו שמה הטמנה, ומשמע שסובר שלדעת מרן אין להקל. וכן נראה לדקדק מדברי הרשב"א בחידושיו ריש פרק במה טומנין, שלמד לאסור הטמנה במקצת מדתנן (שבת מט.) גבי גזי צמר שטומנין בהם ואין מטלטלין אותם, כיצד הוא עושה נוטל את הכיסוי והן נופלות, דמשמע שאינו מכוסה לגמרי, ואע"פ כן דוקא בצמר שרי שאינו מוסיף הבל. ולפי זה יש עוד לדקדק, דדוקא מבעוד יום הוא דשרי, אבל לא משחשיכה דקתני סיפא (שם נא.) לא כפהו מבעוד יום לא יכסנו משתחשך וכו', דמשמע דקאי אכיסוי דקתני רישא שאינו כיסוי גמור וכמו שדקדק הרשב"א, ואעפ"כ אסרו משחשיכה. ואין כאן מקומו להאריך יותר.
2. הנה הטעם שכתבו הפוסקים להקל לענין הנאה ממלאכת שבת במקום שיש מחלוקת, היינו משום דמעשה שבת אסור רק מדרבנן. ולפי זה נראה שאם דעת הפוסקים המובהקים להחמיר אין להקל, דלא גרע משאר איסורי דרבנן שאין להקל כדעות יחידות שאינם מהפוסקים שאנו נמשכים אחריהם. וכן מוכח ממה שהביא מרן (סימן רנג סעיף א), שאם השהה באיסור אין להקל אלא בשוגג ובמבושל כל צורכו אף שמצטמק ויפה לו. ע"ש. ולא סמך להקל על דעת היש אומרים שסוברים שמותר לכתחילה. והיינו משום דלדידן יש להחמיר בזה כדעת הרי"ף והרמב"ם.
ואף שיש נהגו להקל בזה, במקום שאין מנהג אין להקל אפילו בדיעבד. ולכן נראה שגם בנידון זה, כיון שדעת התוס' ורבנו יונה ועוד ראשונים שאנו נמשכים אחריהם וכן הסכמת האחרונים, יש להחמיר אפילו בדיעבד. כן נראה לי כעת ולא ראיתי מי שביאר זאת להדיא.
3. בדעה יחידאה ממש, נראה לי פשוט כמו שכתבתי, שהרי גם בדרבנן אין סומכים עליה כלל ואינה מצטרפת לספק ספיקא וכדומה.
4. לענין נתינת מים בתבשיל, אין ספק שאסור ואין לו דין מצטמק ורע לו, שהרי עכשיו מתערב עם התבשיל והרי הוא מצטמק ויפה לו, וכמבואר בתפלה למשה (חלק א' סימן ה' אות ה'). ע"ש.
אמנם לענין נתינת מים כמות שהן, הנה אמת נכון הדבר שמורנו הרב במנוחת אהבה (חלק ב' פרק י' סעיף כז) כתב שנחשב מצטמק ורע לו, מכל מקום מדברי מרן הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט"א, נראה שאינו סובר כן, וכדמוכח בכמה מקומות. כגון ביחוה דעת (חלק ו' סימן כ"א) שלא צירף כלל דמים הוו מצטמק ורע להם. ע"ש ועוד. ולעניות דעתי קשה לומר אחרת, שהרי מים אין בהם בישול מלבד הרתחתן, ומה נפקא מינה אם רע להם או יפה להם. ועיין במנוחת אהבה שם (הערה 93) במה שביאר טעם היתר מצטמק ורע לו, ונראה שאינו שייך במים. ואין כאן מקומו להאריך יותר.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0