חישוב מולד הלבנה בשעון קיץ וחורף
מוספים שעה בשעון קיץ כן דעת מרן ראש הישיבה שליט"א וזה פשוט, כיון שנוהגים לחשב את שעות המולד משעה 18.00 בערב וכמ"ש בספר סולת נקיה (פרק ד' אות ו') א"כ בשעון קיץ זה שעה 19.00 בערב
שאל את הרב
אופן חישוב זמן עלות השחר
שאלות נוספות בנושאלגבי מניין פועלים, בשלחן ערוך כתוב שזמן תפילה הוא שיבדיל בין תכלת ללבן או יכיר את רעהו במרחק ארבע אמות. חבר שלי שעובד מוקדם בדק באזור ראשון לציון, והלך למקום שאין תאורה וראה שהצליח הוא ועוד אנשים לזהות אחד את השני במרחק יותר מארבע אמות בערך בשעה 4:30 שלפי הלוח שנה עלות השחר הוא בערך 5:10 כלומר יש הפרש גדול. הרי לפי השלחן ערוך לכאורה אפשר כבר להתפלל?
אני יודע שלוח לפי המ'ום הגבוה ביותר בבני ברק אופק תל אביב ולפי מודל ממוחשב, האם המודל הזמן הוא לחומרא? או איך בדיוק בימינו המבחנים של הזמן? כי נכון לפי הלוח, אך אני שם לב שגם קצת בשקיעה יש שינוי, אך נאמר לי כי אינני מחשב נכון את זמן השקיעה האם זה נכון?
אני יודע שלוח לפי המ'ום הגבוה ביותר בבני ברק אופק תל אביב ולפי מודל ממוחשב, האם המודל הזמן הוא לחומרא? או איך בדיוק בימינו המבחנים של הזמן? כי נכון לפי הלוח, אך אני שם לב שגם קצת בשקיעה יש שינוי, אך נאמר לי כי אינני מחשב נכון את זמן השקיעה האם זה נכון?
הרב אמיר דאדוואנד
1. חז"ל הדגישו שיכיר את חבירו הרגיל עמו קצת, כלומר שרגיל לראותו פעם בחודש, ומסתבר לי שחבירך בדק בחברים שרגיל עימם. יתכן עוד שהוא בדק בט"ו או בט"ז לחודש שאז הירח מלא גם בסוף הלילה.
2. על כל פנים החישוב בלוח הוא על פי המנהג הפשוט שעלות השחר הוא 72 דקות לפני הנץ (ומורידים עוד שש דקות לניכוי הרי מואב). יש דעה שעלות השחר הוא 90 דקות לפני הנץ (דעת הגר"א). אבל בשום אופן אין להקל ביותר מזה.
3. לגבי השקיעה, יש לבדוק מהמקום הגבוה בעיר.
2. על כל פנים החישוב בלוח הוא על פי המנהג הפשוט שעלות השחר הוא 72 דקות לפני הנץ (ומורידים עוד שש דקות לניכוי הרי מואב). יש דעה שעלות השחר הוא 90 דקות לפני הנץ (דעת הגר"א). אבל בשום אופן אין להקל ביותר מזה.
3. לגבי השקיעה, יש לבדוק מהמקום הגבוה בעיר.
שאלת המשך: חישוב זמן עלות השחר
מאת: פלוני | תאריך: כ״ג בטבת ה׳תשפ״ו – ינואר 12, 2026
שלום, זמן עלות השחר הוא 72 דקות לפני נץ החמה. מדובר בשעות זמניות נכון ? תודה
רבנים שונים
הרבה תופסים לשער זאת בשעות “זמניות”.
אולם מרן רה”י זצוק”ל הכ”מ כתב שזה נובע מטעות בתרגום פירוש המשניות לרמב”ם והתרגום המדויק הוא “שוות”.
מ”מ למעשה בלוח של הישיבה חוששים לחומרא לשיטת “זמניות” ולכן בימי הקיץ משערים לפי זמניות (כלומר מחמירים בצום ולגבי תיקון חצות וכיוצא שכבר הגיע עלות השחר מאז).
ומאידך גיסא בימות החורף לא מקילים לפי “זמניות” לאחר את הזמן (כלומר אם נשער לפי זמניות יצא פחות משעה לפני הנץ),
מאחר והעיקר “שוות”, ועוד שאם נשער לפי “זמניות” יצא שעלות השחר וזמן טלית ותפילין יהיו בערך אותו זמן (לפי מנהג ירושלים שזמן טלית ותפילין זה שעה לפני הנץ)
ועי’ בכל זה בסולת נקיה מהדורא חדשה בקונטרס פרפאות לחכמה סי’ כד אות א’. ובמכתבים שבסוה”ס סי’ מא – מד. עש”ב ותרו”ץ.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
