כתב השלחן ערוך חושן משפט (סימן שמ"ח סעיף א): כל הגונב אפילו שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו וחייב לשלם, אחד הגונב ממון ישראל, או הגונב ממון של גוי. ע"ש. וא"כ אע"פ שרשת המוזיקה היא של גויים הרי עבר על לאו דלא תגנובו, אבל מכיון שדין השבת הגזילה בגוי הוא רק מדרבנן יש בזה משום קידוש ה'. לכן בנדון של 2 הדיסקים הוא כבר נענש בחוקותיהם ושילם קנס וממילא אין בזה אפילו מדרבנן, שהרי שילם בצורה כזאת שהרי קיבל הדין של דינא דמלכותא. אבל לגבי שאר הדיסקים הרי הדיסקים קיימים ויכול להחזיר ואינו צריך לחשב כלום, וכמו שכתב בשלחן ערוך חושן משפט (סימן שס"ג סעיף א): מי שגזל חמץ ועבר עליו הפסח או בהמה ונעבדה בה עברה או נפסלה מליקרב (קורבן), או שהיתה יוצאת לסקל אומר לו הרי שלך לפניך ומחזיר אותה בעצמה. ע"ש. אבל בנדון דידן שדין השבת הגזילה לגוי זה רק מדרבנן בודאי שאינו צריך לחשוב את המחיר שהיה בשעת הגזילה. ויש בזה קידוש ה' כאשר מחזיר הגזילה וה' יקבל תשובתו ברצון.