Menu
שאל את הרב
print
אא

בפרשת כי תשא ראיתי כי מצוין בתיקון קוראים כי עדיף שלוי יעלה לעליה של שני - הסקתי מכך שלכאורה ההערה מיוחדת למקרה שבו אין כהן בבית הכנסת - כי אחרת ברור הדבר שלוי יעלה שני, ולמרות זאת, בניגוד למה שמצוין בהלכות עליות בתחילת הספר שאם אין כהן - לוי יעלה בשעת הצורך בכל עליה מלבד שני, אבל לא מצאנו בשום מקור הלכתי שהדבר אכן אפשרי.
במקרה שלנו - בבית הכנסת היה לוי אך לא היה כהן, והציבור אכן טען שהוא לא יכול לעלות שני, לבסוף לאחר שהגבאי כבר קרא לו הוא מחל על כבודו, המתין ועלה שלישי. האם נהגנו נכון שהלוי לבסוף עלה שלישי?

הרב מצליח מאזוז

אסור ללוי לעלות שני, אם ישראל עלה ראשון.
כוונת ההערה בתיקון סופרים, לבתי כנסת הנוהגים לחלק עליית כהן לשנים כהן ולוי וב"שני" מעלים כבר ישראל שלישי. וכן שבתות שיש שמחות מחלקים את העליות הללו כך שאמור ישראל לקרא פרשת העגל, ועל זה הערנו שלא יעשו כך אלא כהן יקרא עד שני, ולוי יקרא עד שלישי.

שאלת המשך:

שבוע טוב, השבת פרשת כי תשא לא היה כהן בבית הכנסת וכדי לנהוג שלוי יקרא את פרשת חטא העגל לפי המנהג וכפי שכתוב בתיקון קוראים, הועלה לוי לעלית ראשון וחיברו את שתי העליות הראשונות יחד. והוסיפו עליה נוספת בין העליות האחרונות (בשישי לפני את חג המצות תשמור כפי שעושים בפסח) האם נהגו נכון?

הרב רזיאל כהן

עשו נכון מאד, ויישר כח לקורא שקרא ברצף כ"כ הרבה פסוקים.

שאלת המשך: מה המקור להלכה זו

ברשות הרב נשאלתי על ידי מספר אנשים מה המקור

הרב רזיאל כהן

מקור המנהג להקפיד שדוקא “לוי” הוא שיעלה לפרשת העגל – נמצא במגן אברהם (סי’ תכ”ח סק”ח) בשם כנסת הגדולה, והובאו דבריו בהסכמה באחרונים שם.
ואמנם בנדון שלנו (-שלא היה כהן) לא נתפרש באחרונים מה לעשות בדיוק, אבל סברא פשוטה היא שאם אפשר ראוי לקרוא לו מתחילת הפרשה עד סוף מעשה העגל. שהרי ידוע שחלוקת העליות שלנו (ראשון שני שלישי וכו’) שמקורה כנראה מספר תקון יששכר – אינה מחייבת. ומדינא דגמרא (מלבד בפרשת האזינו) רשאי הקורא להפסיק היכן שרוצה, ובתנאי שיקפיד שלא לסיים או להתחיל בפרשה פחות משלשה פסוקים (עיין מאורי אור סוף חלק קן טהור דף ר”כ ע”א, ובמעשה רב להגר”א אות קל”ב ועוד). ולכן אם הקורא מסוגל – יישר כחו שקרא ללוי ברצף עד סוף מעשה העגל.
בעקבות שאלתכם בינותי בספרים, ומצאתי [ע”י המחשב] בספר “אמרי הלכה” גרינוולד (סי’ תכ”ח עמ’ רכ”ז) שהביא שכן פסקו בנדוננו הגר”א נבנצאל והגרש”ז אולמאן ועוד ועוד. ע”ש.
אמנם לחילופין – אפשר שיחלקו את “ראשון” לשני ישראלים או שלשה (יש שם מספיק פסוקים…), ויעלה הלוי שלישי או רביעי (אחר הכרזת “אף על פי שהוא לוי”). והמקור להצעה זו ע”פ המבואר באורך בהלכה ברורה (סי’ קל”ה בבירור הלכה ס”ק י”ג). ע”ש.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן