אדם שחשב שמותר להוריד שירים וסרטים מהאינטרנט, ולבסוף נודע לו שאסור ומחק אותם. הוא התקשר לבקש מחילה מהבעלים, והם אמרו לו שאינם מוחלים, ואחר הפצרות רבות הסכימו בתנאי שישלם להם 200 ש"ח.
האם הם יכולים לדרוש סכום כזה שהוא פי כמה מהדיסק המקורי.
בפשטות, על פי הסיפור שסיפרתם, המשכיר צריך לפצות על ימי העבודה וגם על מה שאי אפשר להשתמש בחדרי המקלחת, אבל אי אפשר לפסוק בלי לשמוע את שני הצדדים, ובלי לדעת בדיוק את פרטי המקרה. תוכלו לפתוח תיק בבית הדין של הישיבה או ללכת לתלמיד חכם בורר המוסכם עליכם שידון בזה.
אם יש לכם אפשרות להשיג את החוזה שחתמתם עמו יהיה מה לדון בזה. אבל אם לא אי אפשר להקל מכיון שיכול להיות שהחתימה עמו כוללת שלא תקנו את הדירה הזאת לעולם ובשום אופן שלא דרכו. לכן אין ברירה אלא לשלם ליורשים או להגיע עמהם לאיזה פשרה. ולשלם לבתו אי אפשר אם יש לו בנים, כי הבת אינה יורשת לפי דיני התורה, אלא אם כן אין לו בנים (תשובה זו נענתה לאחר התייעצות עם אב”ד משפט וצדק הגר”ד עידאן שליט”א).
איך יתכן לחזור בתשובה כאשר בפועל המציאות לא משתנה?
יש תשובה על כל העבירות שבתורה, רק שתהיה תשובה אמתית וכנה ואיתנה, עם כל חלקי התשובה, אלא שלפי גודל וחומר העבירה, כן צריך להחמיר בתשובתו.
וידוע מה שאמרו חז”ל ביומא (פו.) שבעבירות חמורות שיש בהן כריתות ומיתות בית דין (שהוא כמו עריות ורציחה), אין די בתשובה ויום הכיפורים, אלא צריך גם יסורין למרק ולנקות את האדם. ופסקו הרמב”ם בהלכות תשובה (פרק א’ הלכה ד’).
וכבר כתב הרמב”ם (שם בסוף פרק ג’) שאין לך דבר עומד בפני התשובה. ע”ש. והרי לך קין שהרג את אחיו הבל (ב”מ), ועשה תשובה ונתקבלה תשובתו, כמו שכתוב בתורה, ועיין במדרש.
ומה ששאלת, הרי המציאות אינה משתנה, אמת שכן הוא, ולא רק בעבירות אלו, אלא גם בשאר עבירות, הרי שאכל נבילות וטריפות ועשה תשובה. וכי מעשה האכילה נמחק, חילל שבת ונסע במכונית בשבת קודש (ל”א), ועשה תשובתו, הרי המעשה קיים. ואף על פי כן שייך תשובה.
והתשובה על כל זה, כי התשובה היא חסד מהבורא, שעל ידה מתקן האדם כל הפגמים והצער שגרם בעולמות העליונים, ואיך זה מתקן אין אנו יודעים, רק שכן אמר לנו ה’ “שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם”. ועיין להרמח”ל הקדוש בספרו היקר מסילת ישרים (פרק רביעי) שכן כתב בפירוש, שאף שרצח ונאף, מועילה תשובה, וביאר איך זה מועיל, עיין שם בדברי קודשו.
ובספרי המקובלים יש תיקונים לכל עבירה, ועל עבירות כאלו האריכו איך לעשות התיקון.
ואם חלילה נכשל אדם בזה, ילך אצל חכם ורב אמיתי, שיורה לו דרך תשובה. וכדאי לו לשוב בעוד כחו במתניו שיוכל לתקן בעולם הזה את מעשיו. ושב ורפא לו.
קראתי את כל הסיפור, ואני רואה את הדברים בצורה שונה: בהתחלה הוא באמת רצה, והראיה שרצה לסגור וורט, ועד שאת הספקת להחליט הוא הסתפק מכל סיבה שהיא שלא עלתה לו לפני (וא”א לדעת מה הסיבה, להרבה אנשים יש מחשבות משונות ושטויות בראש), אבל לא התכוון כלל לעשות בזה גניבת דעת. ולכן אינך צריכה להקפיד עליו כלל, ואין ענין להתקשר או לומר לו משהו, פשוט לסלוח ולשכוח מכל הקשר שהיה ביניכם, ובלב טהור ונקי להתכונן לקראת הזיווג האמיתי שלכם שיבא בקרוב בעז”ה.
לגבי המתנות אם צריך להחזיר, יש דיון בזה בש”ע (אה”ע סי’ נ’ ס”ג). אך צריך להבין באיזה מתנות מדובר, הרי בדרך כלל אין נותנים מתנות לפני הוורט. ואם הכוונה לאיזה אוכל או שתיה שהוא קנה לפגישה, זה לא נקרא מתנה אלא דרך נימוס שאנשים יושבים יחד מביאים משהו לאכול, ולכן א”צ לשלם ע”ז כלל. ואם הכוונה למתנה אחרת נא לפרט לנו. (אחרי הפסח, כי האתר יהיה סגור לשאלות עד אחרי הפסח).
במצב ואינך יודע (וע"פ רוב אדם לא יודע) יש להימנע מחוות דעה, ובוודאי לא לבזות שום תלמיד חכם מכל צד, דכלל בידינו שב ואל תעשה עדיף ומובא כיוצ"ב בספר חפץ חיים שאם אדם אינו יודע אם לדבר על פלוני ואולי אפי' מצווה לדבר עליו כדי שישמרו או שלא יטעו וכד' או אולי אסור. הדין שאין לדבר מאחר שאם טעה בדמיונו, יענישוהו בעוה"ב ויאמרו לו, מספק היה לך לא לדבר. וכעין שאמרה אשת און בן פלת "אם משה אם קורח אתה לא שייך, ונצל בזכותה. ופעמים אחד צודק בחלק מהדברים וזולתו צודק בחלק אחר. וע"ז נאמר "המשכיל בעת ההיא ידום" ומה שכן צריך לעשות למנוע מבני ביתך ושומעי עצתך, שלא לדבר בזלזול על שום ת"ח ולכבד את כולם, ולהימנע מכל לשון הרע ורכילות ולהרבות שלום ככל שניתן, וע"ע בהקדמת ספר שבות עמי מאמר כבוד ת"ח
המקור לכך שהזכויות מחליפות בעלות – הוא (כמדומני) מחוברת הלבבות, ומי עלה שמים ויורד לומר אם זה קורה בכל מצב?
אם המדובר יודע שדיברו עליו – צריך לבקש את סליחתו (מלבד בקשת הסליחה מה' בווידוי וחרטה). אבל אם אינו מודע לכך – בקשת הסליחה עלולה להזיק ולפגוע, ולכן הורו כמה רבנים בזה לא לבקש את סליחתו. בכל אופן צריך להשתדל להוציא מליבות השומעים מה ששמעו, כגון לומר שהגזמת קצת. וכדומה
האם מותר לאחות קטנה לשמוע שידוכים כשהאחות הגדולה עוד לא התחתנה ולא מסכימה
נראה לתת לגדולה זמן לחכות לה עוד שלושה עד ארבעה חודשים ולומר לה אנחנו ממתינים שלושה עד ארבעה חודשים, ואח"כ להתחיל פגישות, אולי אף זה יזרז אותה. (במידה והדבר תלוי בה). ופגישות אינן סיבות לעיכוב כ"כ, מאחר ועדיין אין זה חתונה, מי יודע כמה זמן ימשכו הפגישות, וזה עדיין לא פוגע בשם הטוב של הגדולה.
בד בבד לתת צדקה לנזקקים בני תורה שילמדו להצלחת זיווגה, אם אפשר לעשרה. היה מי שניסה כן והצליח לשני אחים.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
Google
