כתוב בזוהר פרשת ויקרא (חלק ו' דף כ"ד ע"א) שכשאדם משלב אצבעותיו בלי כוונה, זה סימן שבשמים נגזרה עליו גזרה וכעת הדבר הוסכם בשמים. והסימן הזה מכיון שיד ימין רומזת לחמשה חסדים ויד שמאל רומזת לחמש גבורות, ורומזים לו שכעת שני הצדדים הסכימו לגזרה בר מינן. ע"ש. וכתב הרמ"ק (שם, הובאו דבריו במתוק מדבש) שמכאןן המקור למה שמוחין הזקנים בדבר. וכן כתב האר"י ז"ל בשער המצוות (ריש פרשת עקב) ובשער רוח הקודש (עמוד לח במהדורא של תלמידי בעל הסולם) וכתב מהר"ח פלאג'י בספר נפש כל חי (מערכת א' אות ל"ח) שלפי זה המשלב אצבעותיו יזהר לשוב בתשובה. ע"ש. ועיין עוד בכף החיים (סימן צ"א אות כ"ח), ובקובץ זכור לאברהם (שנת תשסב-ג ח"ב עמוד תר"נ) מאמר ארוך בזה.