חסר נתון בשאלתך האם מזמן שקנית עד שפג התוקף של האחריות השתמשת בכלי הנגינה או לא, נתון זה יכול לשנות את ההלכה.
על כל פנים באופן שהשתמשת בכלי במשך תקופה זאת אף על פי שידעת על התקלה, במקרה זה לא אומרים מקח טעות גם אם לא עבר זמן האחריות, [אך מצד השלטונות החוק שבאו לקראת הצרכן הטילו על היצרן תקופת אחריות (בדרך כלל שנה) שיהיה ניתן לתקן או להחליף את המוצר]. אבל אם לא השתמשת כלל בכלי, ואפילו שאחר כך גילית את הבעיה קודם שנשתמשת בו, אפילו שעבר יותר מזמן האחריות אפילו כמה שנים – חוזר המקח. ומקור הדין הוא משלחן ערוך חושן משפט (סימן רלב סעיף ג). ועיין שם בפתחי תשובה (סעיף קטן א).
בשאלתך השניה, זה תלוי שוב אם השתמשת בכלי בתקופת האחריות ולא הודעת עד שפג תוקף האחריות, אז סברת וקיבלת והאחריות נופלת עליך.
בשאלתך השלישית, אם המוכר או בעל החנות הזיק לכלי ע"י שרצה לתקן דבר מסויים בכלי וממילא מתקן את הביעה הראשונה שאתה עשית. הנה כבר נפסק בשלחן ערוך (חושן משפט סימן שו סעיף ב') נתן לאומנים לתקן וקלקלו חייבים לשלם וכו'. עד כאן. (כי הם קלקלו).
נתקן הקלקול הראשון מימלא, אם זה ללא תוספת מאמץ או תוספת השקעה של זמן או חומר כל שהוא, אין הקונה מחוייב לשלם עבור הבעיה הראשונה דבכלל מאתיים מנה ונר לאחד נר למאה בשאלתך הרביעית, אם הם הזיקו לכלי על ידי עבודתם והיתה להם אפשרות אחרת לתקן בלי להזיק, צריכים לפצות, אבל אם הודיעו לך מקודם עבודתם שעל ידי תיקון זה ימחק דבר מה ואין אפשרות אחרת והסכמת, פטורים. בשאלתך החמישים, לא מחוייבים לשלם עבור הנסיעות כי אין הסכם כזה והנסיעות זו תוצאה וזה גרמא ואפילו אם הם אשמים.