טעה בקידוש שחרית
יצא ידי חובה, ואף הוציא אחרים אף שהם עומדים ע”פ הסברות שכתבו הפוסקים לגבי קידוש של ליל שבת, עיין למרן בב”י סי’ רע”א וחזו”ע ח”ב עמ’ ט”ו ואילך.
א. בשו"ת מקור נאמן ח"א סי' תתקל"ז כתב מרן רה"י שליט"א שאפשר לסמוך על השאילה ב"אגרות קודש" של הרב מחב"ד. רציתי לבקש ביאור ומקור לדבר, למה אין בזה משום דרכי האמורי, ואפי' אם אין, עכ"פ מהיכ"ת שזה מועיל? ב. בשו"ת איש מצליח סי' ל"א דן בדין קריאה לאור החשמל בשבת, ב"הכלל העולה" כתב שאין לקרות בליל שבת יחיד לאור החשמל, אבל בהערות שיח אלעזר שם מביא כמה סברות להקל, על כן רציתי לידע איך מורה מרן רה"י שליט"א הלכה למעשה בזה?
א. אם זה רק בתור מראה מקום, ולסימנא טבא (כעין בזמן חז"ל שאומרים לילד פסוק לי פסוקך) שפיר דמי.
ב. דעת מרן רה"י להקל לקרוא לאור החשמל תפילו יחידי, וכמו שכתב בפירוש בהערתו שם. וכן שמענו מפיו בכמה הזדמנויות.