יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
רציתי לדעת איך נהגו הרבנים הנ"ל ביום העצמאות ואם אמרו הלל ואם כן אז עם ברכה או בלי: -הרב ניסים כהן נכדו של הרב כלפון משה הכהן זצ"ל -רבי ינון בן רבי חיים חורי זצ"ל -רבי שמואל עידאן זצ"ל ואם יש מקורות שלהם בעניין ההתייחסות ליום זה ממש אשמח להפנייה
כל הרבנים הנזכרים נהגו לומר הלל בלי ברכה.
רבי ניסים הכהן , כך ראיתי בעיני בהיותו מתפלל עמנו בישיבה (בישיבה אמרו תחנון והוא הלל בלי רעש ומחלוקת כמובן). וכן כתב בספרו שו"ת מעשה ניסים חלק א' (סימן ש"ז) וחלק ב' (סימן קס"ח).
רבי ינון חורי, שמעתי שהיה נוהג לפי המקום בו נמצא, ואם אומרים הלל (בלי ברכה) היה אומר, ואם תחנון היה אומר תחנון.
רבי שמואל עידאן, שמעתי בזמנו מנכדיו שבבית כנסת שלו בית רחמים היו אומרים יחד עמו הלל בלי ברכה.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ד באייר ה׳תשע״ט – מאי 29, 2019
מדוע שהרב ניסים כהן זצ"ל היה אומר בישיבה הלל ביום העצמאות בצד (על אף שלא עורר רעש ומחלוקת כדרכי רבותינו) אין משום כך פרישה מן הציבור?
כל שיש לו טעם נכון אין בזה משום לא ישב בין העומדים כמ"ש החידא בטוב עין (סי' יא), וע"ע בספר מקור נאמן ח"א (סי' רי"ג) ובשו"ת ויען הכהן ח"א (סי' ז' הערה א'). וכל שכן בזה שכולם עומדים, אלו אומרים תחנון והוא אומר הלל (בלי ברכה) בלחש, שפיר דמי. וה"ה להיפך שבמקום שאומרים הלל יכולים הסוברים לומר תחנון לעשות כן בצינעא, והעיקר לא להרעיש, כי לא ברעש ה', והאמת והשלום אהבו.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ז בשבט ה׳תשפ״א – פברואר 9, 2021
א. אם הטעם נכון מדוע אין נוהגים כן ב. מדוע אין נוהגים כהרה"ג משה כלפון הכהן זצ"ל שכבר בסיום ועידת סאן-רמו בשנת התר"ף כינס את כל יהודי ג'רבה ואמרו כולם יחדיו הלל גמור בברכה, אז עא"כ עוד קודם יום העצמאות עצמו {כך שמעתי ואם הרב יודע את המקור לכך אשמח שהרב יכתוב} ג. ראיתי כתב יד מהרב עובדיה שאומר שלא לומר תחנון ביום העצמאות {וביום ירושלים} ומדוע אין נוהגים כן?
א. יש טעמים נכונים לכאן ולכאן, ולכן גם יש נוהגים כך ויש נוהגים כך, והעיקר לא לעורר מחלוקת.
ב. איני מאמין שכך הורה מוהרמ"ך לומר הלל עם ברכה ואף אחד מיוצאי ג'רבא החיים עמנו (שחלקם הסתופפו בצילו) לא ידע מכך.
ג. יש שנוהגים כדברי הגר"ע יוסף בזה, ויש שלא נהגו בזה כדבריו. ואף הוא הראה פנים לנוהגים לומר וידוי, שהרי בבית-מדרש יחוה דעת אומרים וידוי ביום העצמאות וכן נהגו גם בחיים חיותו של הגר"ע יוסף ובידיעתו (עיין לבנו בספר אורחות מרן ח"א פרק י' סעיף י"ג).