א. מה ההבדל בין קמץ הנהגה כחולם לחולם ב. במילה אלקים אדוני שהאלף החטף יש מסורת איך חוטפים אותה? ג. האם להקפיד על שוא נע אחרי תנועהה גדולה דווקא אם זה יוצא באופן טבעי שהוא מושך את התנועה הגדולה ואז ממילא השוא שאחרי הוא כשוא של תחילת מילה. וכן בדגש האם להקפיד על שוא נע בדגש דווקא כאשר הוא מדגיש את האות ואז באופן טבעי השוא נהיה נע? ד. מי שלא יודע לעשות שוא נע בצורה חטופה וזה יוצא לו כמו סגול האם עדיף שישאר שוא נח מאשר להפוך אותו לתנועה שהרי סוף סוף אינו תנועה? ה, למה במילים מי כלוקינו מי כדונינו וכו' הכף דגושה והרי זה אחרי אהו"י ובטעם מחבר?
א. אם כוונת השאלה לקמץ רגיל שיש לו נטיה לחולם, ההבדל הוא ברור – הקמץ הוא כמו פתח עם נטיה קטנה לכיוון החולם.
ב. אלוקים עם חטף סגול, ואדנות עם חטף פתח. (אולי לא הבנתי את השאלה)
ג. בפשטות יש להקפיד על כללים אלו בכל אופן.
ד. נפסק בשו”ע (סי’ סא סכ”ג) לא יניח הנד. א”כ אין לעשות כן, אולי רק באופן שי שינוי משמעות אם יש לכם דוגמא נשמח שתשלחו לנו.
ה. הטעם לא מחבר אלא כמו פשטא וזקף קטון. שיהיה דגש.
אם לא הבנו טוב את דבריכם נשמח שתשלחו שוב וביתר פירוט.
